אני סובל מזה שנים רבות מטחורים באופן יום יומי לאחר ההתפנות. אני מודע לאיסור תפילה ודברים שבקדושה כל עוד יש הפרשות. 1. האם מותר להתפלל בלב (ללא הוצאת מילים) לפחות לרפואה? 2. קשה לי עם הבזבוז זמן לאחר ההתפנות, כאשר אני לא יכול לזוז לפעמים במשך שעות, מה שגורם גם לביטול תורה. לכן, אני שואל: a. האם מותר ללמוד תורה בלב (ללא הוצאת מילים)? b. האם מותר לשמוע דברי תורה / שירי קודש / דברים שבקדושה? c. האם מותר ללכת לבית הכנסת בין היתר ללווי המשפחה בלי להתפלל שם? d. אם כן, האם מותר לנשק את הספר תורה? 3. אם אני לא מרגיש הפרשות (ללא בדיקה), אבל מרגיש שהטחורים עדיין בחוץ, האם מותר להתפלל? בברכת התורה ובברכת יישר כוח גדול על המפעל האדיר.

רפואה שלימה. חשוב להבהיר שאיסור תפילה ולימוד שיש הפרשת ליחה סרוחה ולא דם ולכן כאשר המקום נקי ובגדים נקיים מותר כל זמן שאין וודאות שמלוכלך בצואה. 1 +a+b. כאשר יש איסור הוא גם בהרהור. c. מותר 3. כן ,כל זמן שאין ריח נודף.