שלום לכבוד הרב, שמעתי שהרמב"ם אמר שמי שמתפרנס מצדקה מחלל שם שמיים. יש היום משפחות שהבעלים לומדים תורה ומשקיעים את זמנם ומקדישים את כל חייהם לתורה- אני מעריצה אנשים כאלו! אבל השאלה שלי, אם המשפחה בכל זאת לא מסתדרת כלכלית, והבעל לא יוצא לעבוד, והוא חיי מהכסף שנותנים לו מצדקות או המשפחה שלפעמים גם לה בעצמה קשה לכלכל אותו- האם זה ראוי? כי יש גם את העניין של צדיקים מלאכתם נעשת בידי אחרים- אז יש כאן סתירה כלשהי לא? ובדור של היום יש כל כך הרבה חילונים וכופרים לצערי הרב, והרי העולם כולו עומד על התורה- אז אולי בדור של היום צריך כמה שיותר אנשים שילמדו תורה דווקא בגלל שיש הרבה כופרים, כדי שלעם ישראל יהיה כמה שיותר זכויות? אשמח לתשובה! :)

דעתו של הרמב"ם היא לא רק על הלומדים היא גם על המלמדים (כמובן שמכיון שמקובל לקבל שכר אין בכך חילול ה'). דעתו היא במיעוט וכבר כתב הכסף משנה אחרת ,ולו רק מפני שזה כורח המציאות שלא תשתכח תורה מישראל. לימוד התורה בכל הגילאים היא מחזקת את האומה ויש בכך אינטרס לאומי, והצורך להעמיד דור ראוי של מנהיגות רוחנית, דיינים ורבנים. לימוד התורה בכולל הוא למשך כמה שנים ולא לכל החיים. משפחות רבות בתחילת דרכם הן בלימודי תורה או אקדמיה מסתפקות במה שיש.