לכבוד הרב ,שלום. אני נהגת חדשה ואני רוצה לדעת האם החיוב לעזור לחמור שנפל בצד הדרך "לא-תראה את-חמור אחיך או שורו, נופל בדרך, והתעלמת, מהם: הקם תקים, עמו" (דברים כ"ב, ד’) הוא גם מחייב לעזור לרכב תקוע בצד הכביש ? ואם כן, באיזה תנאים אני צריכה לעזור? אם אני בדרך לבית ספר, ואאחר ללימודים? מה אם אני לבד ואולי זה מסוכן? לרוב אנשים יש בטוח "לצד הדרך", האם זה פוטר אותי?

שאלה יפה שאלת. התורה אכן מדברת גם בפרשת משפטים וגם בפרשת כי תצא על מצות אלו, "הקם תקים עמו" וכן "עזוב תעזוב עמו", כאשר אדם רואה את אחיו בדרך וזקוק לעזרה ציוותה התורה על האיש מישראל לעצור ולהושיט יד, עזרה לחבר. חכמים למדו שיש לעשות מצוה זו בנחת ובמאור פנים ובתשומת לב להגעה לתוצאה מועילה, שהסיוע אכן הועיל, ולא רק לסמן וי (כלשון העם ) על המצוה הזאת. לכן דרשו מכפילות הפסוקים "הקם תקים" ועזוב תעזוב" - אפילו מאה פעמים. וכן ציוו חכמים שלאחר הטעינה ילך עמו עד פרסה (ויש אומרים מיל- למעלה מקילומטר.. ) בשביל לוודא שאכן המשא הועמס בצורה טובה על הבהמה ולא נפל שוב. אכן - בעת שאנו קוראים את דברי התורה, בדברה על בהמות ובעלי חיים, אנו יכולים לשאול את עצמנו האם מצוה זו נובעת דווקא מהדאגה לבהמה "צער בעלי חיים" או שמא אינה תלויה בזה ומחייבת כל סיוע לאחינו מישראל? והאמת היא שמצוה זו משלבת בתוכה את שני הערכים אך מכילה גם את כל אחד מהם לחוד. ומצאנו בספר ערוך השולחן לרבי יחיאל מיכל אפשטיין (1829 - 1908) חושן המשפט סימן רע"ב סעיף ח: "במדינתנו שנוסעים ומוליכים משא בעגלה, והסוס קשור בהעגלה, .... וכן אם נשברה אופן מהעגלה או היד שהאופן מתגלגל בו, מחוייב לסייע ולתקן בכל מה שאפשר וללותו מעט שיראה שהולכת יפה וזהו גם כן ממצות פריקה וטעינה" הנה, אנו רואים דוגמה לכך שמצוה זו היא גם בתיקון העגלה ולא רק כדאגה לבעלי החיים. ובוודאי העזרה לאדם שנתקע עם רכבו בצד הדרך גם היא חלק ממצוה זו. אמנם חכמים דימו את גדרי המצוה הזאת למצוות השבת אבידה, שבה למדנו שהאדם מצווה לטרוח בטורח הגוף ובזמן היקר שיש לו להפנות ממנו לזולתו, אך אין הציווי כולל הפסד ממוני כהפסד שעות עבודה וכדו'. ולכן אמרו חז"ל שמשיב האבידה יכול לדרוש מבעליה "שכר בטלה"(סכום שאדם היה מוכן לקבל ולהתבטל ולא לעבוד), על הפסד זמנו היקר שיכל לעבוד ולא עבד, ועסק בהשבת האבידה. למעשה - א. העצירה צריכה להיעשות במקום בטוח ללא חשש סכנה של תאונות דרכים ח"ו. ב. יש לעצור רק אם יש יכולת לעזור ולהועיל ולא סתם . ג. אם יגרם הפסד שאי אפשר להשיבו אין חיוב לעצור. ד. אם ישנו חשש סכנה (לדוג'- אישה לבדה במכונית בלילה חשוך ולא מזהה את הנהג התקוע...) אין לעצור. ה. לגבי שרותי דרך - כשאני רואה רכב בצד אינני יודע אם הוא מנוי על שרות כזה או לא, כמו כן לפעמים ממתינים זמן רב להגעת השירות ואפשר לעזור בקיצור זמן ההמתנה, לכן נראה שהמצוה עדיין קיימת גם בזמננו.