יהודי שאלני ,שהוא רגיש לדבר שיש בו ענבים,וכאשר שותה ייו-מיץ ענבים,יש לו ממש כאב ראש חזק עד שראוי שהוא ישכב האם ישתה כמו שו"ת מהרם-שיק,או"ח,רס,שחייב לשתות כי זה רק חולי שאין בו סכנה,או שפטור כדעת הבנין-שלמה,מז? האם ספיקא בפירסומי ניסא לחומרא או לקולא?

לשואל, שלום! 1. הלכה למעשה, מי ששתיית ארבע כוסות יין או מיץ ענבים עלולה להביא אותו לידי חולי ממשי, עד כדי נפילה למשכב, יכול לשתות במקומם מיצים טבעיים, שמקובל להחשיבם כ"חמר מדינה" (עיין רמ"א סי' תפג,א ומ"ב תעב,לז). במקרה כזה יברך "שהכל" בכוס ראשון ושלישי, ובשאר לא יברך. זהו היתר דחוק (כי בפשטות המצווה בליל הסדר היא דווקא ביין או מיץ ענבים, דרך חירות, ואינו כשאר "כוס של ברכה" שניתן להחליפו ב"חמר מדינה"), ואין להשתמש בו אלא במקום ההכרח. 2. על פי עצת רופא תלמיד חכם, גם מי שאסור לו לשתות יין - יתכן מאד שמותר לו לשתות באופן חד פעמי יין מהול בהרבה מים (45 סמ"ק מיץ ענבים או יין יבש בלי סוכר, שכוללים קצת פחות מ-50% מים, ובשעת הדחק ניתן להסתפק אפילו ב-16% יין), וכדאי לשאול על כך את הרופא האישי. 3. כאשר שתיית ארבע כוסות גורמת חולי, כבר כתב המשנה ברורה (סי' תעב סקל"ה ושער הציון סקנ"ב) שהוא פטור מן השתייה כי אין זו דרך חירות; ואפשר להבין מדבריו שהמחמיר על עצמו ושותה לא יצא כלל ידי חובתו ואין טעם להחמיר בדבר. 4. בשאלה העקרונית של קיום מצוות לעומת חולי שאין בו סכנה, שהבאת מחלוקת אחרונים בזה בין המהר"ם שיק לבין ר' שלמה הכהן מוילנא, עיין שבט הלוי ח"ה סי' ריט וח"ח סי' עז, שהחמיר, ולעומתו בשו"ת חזון עובדיה ח"א סי' ד ובשו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' שב וח"ה סי' קמא, שהקלו. הרב חיים פנחס שיינברג זצ"ל (במאמרו 'בדין חולה ומצטער במצוות', קובץ 'הלכה ורפואה' ח"ד עמ' קכה-קלח) מחלק בין חולי זמני, שאינו פוטר מקיום מצווה, לבין חולי מתמשך, שפוטר. לא עיינתי בזה כל הצורך כדי לגבש דעה, אך מהרמ"א סי' תרמ ס"ג ובעיקר מהכלבו סי' עא (וארחות חיים הל' סוכה אות לב) משמע שחילקו בין חולה למצטער, שפטור המצטער מן הסוכה הוא רק משום "תשבו כעין תדורו" ולדעתם אינו נוהג בלילה הראשון של החג, ואילו החולה פטור גם מהלילה הראשון משום שהוא פטור בפני עצמו. בפרט במצוות דרבנן מסתבר לענ"ד כדעה המקילה, לאור מה שמצינו בכמה מצוות דרבנן שפטרו אפילו את מי שצריך ללכת ד' מילין על מנת לקיים את המצווה (פסחים מו ע"א).