ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
ויכוח זה רלבנטי לא רק למפלגות, אלא גם למוסדות אחרים בציונות הדתית שמתחבטים בשאלת שיתוף החברים בבחירת ההנהגה. ככלל, דומה שנכון לומר שרוב המוסדות והארגונים של הציונות הדתית אינם בוחרים את ההנהגה באופן דמוקרטי, מסיבות שונות. במסגרת זו אבחן את הסוגיה על פי ההלכה.
מנהיגות הקהילות בגולה
המקבילה ההלכתית לסוגיה זו היא טובי העיר. הכוונה לאלה שנבחרו לנהל את ענייני הקהילה. כבר כעת חשוב לציין, שקהילות ישראל בגולה הנהיגו משטר בעל מאפיינים דמוקרטיים משמעותיים מזה אלף שנה. שנים רבות לפני המהפכה המהוללת באנגליה והמהפכה הצרפתית.
סמכותם של בני העיר, לקבל החלטות מחייבות מוזכרת כבר בתוספתא (תוספתא מסכת בבא מציעא פרק יא, הלכה כג; הובאה בגמרא בבא בתרא ח, ב): "כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת ולקנות להן ספר תורה ונביאים ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המדות ועל שכר פועלין רשאין לעשות קיצתן".
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
140 - טענת מום בדירה שכורה
141 - בזכות הפריימריז
142 - הוצאות משפט חלק א'
טען עוד
הוראה זו הובאה על ידי פוסקי ההלכה בגלויות השונות: הרי"ף (ברכות מג, א), ראבי"ה (ברכות, קמו) ורבנו ירוחם (תולדות אדם וחוה, נתיב ב, חלק ה). בהמשך לכך פסקו הראשונים שלמנהיגי ציבור שנבחרו שלא מדעת הציבור אין סמכות (שו"ת הרשב"א ה, רמה): "עוד שאלת אנשים העושים שררה על הצבור שלא מדעת הקהל, ובלא מינויים... הודיעני: אם יש כח בהם להכריח להקל מעצמם, או לא? ...תשובה: ...אם אינם ממונים ראשים על העם, אין באסיפה להחרים, אלא א"כ יסכימו עמהם רוב הצבור, והתלמידי חכמים שבעיר, ואפילו יהיה אותו החרם לגדר ולתיקון, שאין הרוב משועבדים למיעוט". או באופן חיובי כפי שכתב הרא"ש (שו"ת הרא"ש ו, כא): "שבכל דבר שהקהל, או טובי העיר שנתמנו מדעת הקהל, מסכימים, אין צריך קנין ולא שטר, אלא דבריהם ככתובין וכמסורין דמו".
מנהיגות פוליטית בישראל
עם הקמת המדינה עסקו בשאלה זו גדולי הפוסקים. מן העבר האחד, התגבשה גישת "דעת תורה" על פיה שאלות פוליטיות, ובכלל זה הרכבת הרשימות לכנסת צריכה להיעשות על ידי גדולי התורה.
מן העבר השני, התגבשה הגישה הדמוקרטית, בעקבות הראי"ה קוק (ראו אגרות הראי"ה א, תשכו), אשר הותירה את השאלות הפוליטית בסמכות הציבור. זאת, כאשר לגדולי התורה הסמכות לקבוע את הגבולות ההלכתיים, בתוכם הדמוקרטיה תפעל.
ברוח הגישה הדמוקרטית כתב הרב אליעזר ולדנברג (הלכות מדינה ג, קצ): "עד כמה שנואה היא לפי חוקי תורתו הקדושה הנהגה דיקטטורית והשתלטות כוחנית באיזה אופן שהוא של איש או קבוצת אנשים על שדרות העם".
בהמשך לכך הוא קובע שאופי המשטר צריך להיקבע גם על פי רצון העם (שם ג, נד): "אחראים לקביעת צורת ההנהגה המה לא רק אישי ההנהגה היושבים ראשונה במלכות, כי אם גם העם לשדרותיו...". לשיטתו, הרב ולדנברג עסק בשאלת זכות הבחירה על פי ההלכה (ראו שם, שער ד, פרק ג).
החובה להתנהל באופן דמוקרטי איננה רק בבחירות הכלליות, לאחר שרשימות המועמדים כבר גובשו. חובה זו חלה על גם על ההתנהלות הפנים-מפלגתית. בשאלה כזו עסק בית הדין הרבני ומסקנתו היתה לבטל בחירות שהתקיימו במרכז מפלגה (תיק 2658 / תשכ"ח פד"ר, ז, עמ' שכד): "ויש להוסיף עוד, כי גם אילולא האמור לעיל, יש להטיל ספק בתוקפה של החלטת המרכז הנ"ל, שנתקבלה ברוב דעות, אחרי שחלק גדול מהמצביעים, ויתכן גם המכריעים את הכף, כפי שנטען, היו חברי הועד הפועל, אשר נחשבים כנוגעים בדבר זה, להחליט שהם עצמם יהיו צירים לועידה ללא בחירות. ואם כן יש מקום לומר גם בנידון דידן, שבהכרעה זו למנות את עצמם לצירים, נקראים הם נוגעים בדבר ואין תוקף להחלטתם."
מדובר בהחלטה למנות את חברי הועד הפועל של המפלגה לצירים בועידה ללא בחירות. בהצבעה על החלטה זו השתתפו חברי הועד הפועל עצמם. בית הדין הרבני הגדול, בהרכב הראשל"צ הרב יצחק ניסים, הרב יוסף ש. אלישיב, והרב אליעזר גולדשמיט החליט ברוב דעות כי ההצבעה בטלה. אחד הנימוקים היה שלא יתכן שחברי הועד ישתתפו בהצבעה שעוסקת בהם עצמם.
יישום זהיר
עקרון זה, של שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות הפוליטיות הוא עיקרון-יסוד הלכתי. אמנם, יישום העיקרון דורש זהירות רבה. יש הטוענים שבחירות פנימיות גורמות לפירוק של המפלגה, אחרים טוענים שהן מפנות את המשאבים למאבקים פנימיים. כמובן שלא ניתן להתעלם מהעלויות הגבוהות, שנותנות יתרון לבעלי הממון, או לידידיהם של בעלי הממון. וכן הניסיון במפלגות אחרות מלמד שמפקדים פנימיים הופכים לסידור עבודה עבור קבלני-קולות, והשחיתות פושה בכל מקום.
מטענות אלה אי אפשר להתעלם, ואכן ההלכה עצמה מוכנה לקבל התנהלות קהילתית שאיננה דמוקרטית. ובלבד שהיא מקובלת על הציבור. כך למשל כותב הרשב"א על קהילה בה הוחלט לוותר על הבחירות ולתת לנבחרי הציבור את הסמכות לבחור את יורשיהם (שו"ת הרשב"א ג, תכה): "שכתוב בתקנה: מנוי הברורים לא ילך אחר הרוב, אלא אם ירצה כל אחד מן הברורים למנות אחר תחתיו, הרשות בידו". הרשב"א איננו פוסל את התקנה, כיון שהיא התקבלה באופן דמוקרטי.
אולם, למרות כל החששות והתקדימים ראוי לזכור שנקודת המוצא צריכה להיות דמוקרטית. ובהיעדר סיבות טובות, ראוי לשתף את הציבור בבחירת ההנהגה.
________________________________________________________________
1פורסם במקור ראשון, מוסף צדק בא, תשע"ב.
הלכה פסוקה ביטול הזמנת אולם לחגיגת בר מצווה בגלל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
