ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- נבואה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
האחד - שהקב"ה משגיח על העולם, הוא לא עזב את העולם, אלא מנהיג ומכוון אותו ומשגיח על בריותיו. השני - שהקב"ה שליט על הכל, אין דבר שהוא חוץ משליטתו והוא כל יכול. השלישי - שהקב"ה נתן לישראל תורה, שהתורה מן השמים, ממנו. ביציאת מצרים וקריעת ים סוף ומתן תורה התבססו שלושת יסודות האמונה האלו.
יציאת מצרים היא יסוד האמונה הראשון: מעבדות קשה ואיומה, משעבוד מוחלט לפרעה ולמצרים, הוציא הקב"ה אותנו לחרות באותות ובמופתים וביד חזקה. בזה נתגלה שהקב"ה משגיח על בריותיו, הוא ראה את עוני אבותינו במצרים ושמע את זעקתם ופקד את עמו וכשבא משה להוציא את ישראל נאמר: "ויאמן העם" - התאמתה האמונה שהקב"ה משגיח על עולמו.
בקריעת ים סוף, נס שהיה גדול מכל הניסים שנעשו במצרים, הים נבקע - ישראל עוברים ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. הפיכת הים ליבשה כל זמן שישראל עוברים, ואח"כ הפיכת היבשה בחזרה לים כאשר מצרים נכנסו אחריהם, זה נס שמורה שהקב"ה שליט על הכל ויכול להפוך את סדרי בראשית, ים ליבשה ויבשה לים. אז התבססה האמונה שהקב"ה כל יכול, הכל תחת ממשלתו: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו".
יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
18 - 18. יציאת מצריים ואמונת ישראל
19 - 19. כוח הנבואה והשגחה פרטית
20 - 20. דחיית ההגשמה מבורא הכול
טען עוד
ובמתן תורה התבססה האמונה שהקב"ה מתגלה לאדם בדיבור. התבררה נבואת משה וכוח הנבואה בכלל. התברר אז כי הנבואה אינה חלום, או דמיון, או איזה רגש חזק אחר. נבואה שונה שוני מוחלט מכל התחושות וההכרות שהאדם מכיר. היא אינה דמיון חזק שאדם מדמה בהקיץ שהוא שומע קולות מדברים אליו או רואה מראות דמיוניים ונראה לו כאילו אכן זו היתה מציאות. נבואה אינה חלום מרעיש שאדם קם ממנו ולא יכול להשתחרר מהרושם החזק של החלום. נבואה אינה תחושה פנימית בוערת, נבואה זה דבר אחר לחלוטין. המרחק בין הדמיון והחלום ובין הנבואה, רחוק יותר מהמרחק בין שמים לארץ. אדם שלא נפגש עם הנבואה מנסה לצייר לעצמו איך היא הנבואה והוא משווה אותה למה שהוא מכיר, לכוחות הנפש המוכרים לו, אך זו טעות! הנבואה אינה מתחילה מכוחות הנפש של האדם אלא מהקב"ה. הקב"ה מנבא את האדם. כל כוחות האדם כאין וכאפס לעומת הגודל של קבלת הנבואה. מי שזכה לנבואה, ברגע אחד נהפך לאיש אחר, כוח אלוקי האיר עליו, כוח אלוקי שחודר כליות ולב והופך את כל חייו. רק מי שנתנבא יודע להבחין בין נבואה לבין שאר הכוחות של הנפש, כוחות הדמיון והחלום.
את ההכרה הזו שהקב"ה מנבא את הנביאים, שהקב"ה בעצמו הוא שנותן תורה לעמו-ישראל, את ההכרה הזו השיגו ישראל במעמד הר-סיני. אז כל ישראל שמעו את דבר ה' בעשרת-הדיברות, כולם נעשו נביאים. אז התבססה האמונה שהקב"ה מדבר ונותן תורה לישראל, התורה מן השמים. התברר אז כי משה גדול מכל הנביאים והוא העומד בין ישראל ובין הקב"ה ועל ידו ניתנת תורת ה' לישראל, וזה מה שנאמר: "ויאמר ה' אל משה הנה אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עימך וגם בך יאמינו לעולם".
ביציאת מצרים, קריעת ים-סוף ומתן תורה, התבררו שלושת יסודות האמונה: שהקב"ה משגיח על עולמו, שהוא שליט בכל, שהתורה מן השמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
