ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
ובכן, כיצד קרה הדבר? בני ישראל אשר ראו את מעמד הר סיני, עמדו וציפו למשה אשר עלה להר ולא לקח איתו צידה, והיה נראה כהולך ע"מ לשוב בו ביום להביא להם את הלוחות, לוחות הברית מאת ה'. הם חיכו לקבלת הלוחות, לקבלת דבר ממשה, דבר הנראה לעין שאליו יוכלו לכוון בפנייתם אל ה', ומשה משתהה בהר ימים רבים.
אז החלו אחדים מהמון העם, לאבד את הביטחון בדבר שובו של משה. העם נחלק לכיתות בעלי דעות שונות, מה לעשות במצב שנוצר? אחרים הרגישו צורך לפעול ולא להשתהות יותר. הם אמרו: צריך לעשות איזה צורה שאליה יפנו כאשר רוצים לפנות אל ה'. לא חס ושלום שיאמינו בהצורה כי היא אלוה, אלא שדרכה יפנו אל ה' יתברך, כי צריך איזה דבר מוחשי שאליו מכוונים כאשר פונים אל ה' וכאשר רוצים לספר נפלאות ה', כמו שאנו עושים היום ברומזנו אל השמים וכוונתנו ליושב בשמים, לבורא העולם. לאמור: חטאת העם הייתה אפוא רק בזה שעשו להם תמונה. החטא היה שיחסו כוח אלוקי לדבר שעשו בידיהם, מרצונם, בלי שנצטוו לכך מאת הא-לוה וזה אסור לעשות.
יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
21 - 21. השתלשלות הסגולה האלוקית
22 - 22. דור יוצאי מצרים וחטא העגל
23 - 23. מדוע נתנה התורה לישראל בלבד?
טען עוד
אהרון אשר שיתף פעולה איתם, יתכן שכוונתו הייתה לגלות, מיהם הנמשכים אחר הטעות המסוכנת הזו, כדי להבחין בין החוטאים ובין המאמינים, כדי להעניש את החוטאים, ואם נחשב הדבר לעוון, אומר הכוזרי - זה מפני שהוא סייע להם להוציא מחשבתם מהכוח אל הפועל.
הנכשלים בחטא זה היו מיעוט קטן. 3,000 מתוך 600 אלף. בזמננו חטא העגל נחשב למגונה ומעשה מוזר, כי מזמן בטלה עבודת הפסילים והתמונות בעולם. אבל בדורות ההם זה לא היה מוזר. כשם שלנו זה לא מוזר שבונים מקומות לתפילה ואנחנו מייחסים למקומות אלו קדושה והשראת השכינה, לנו זה נראה טבעי וחיובי. לעומת זאת, מעשה כזה אילו נעשה בדורות הראשונים, בימי המלכים, היה נחשב למגונה בעיניהם, והם היו מוחים בידי אלה שרצו לבנות היכלות מיוחדים לעבודת ה' שהיו אז נקראים במות, וטובי המלכים היו הורסים היכלות ההם שלא יינתן כבוד כי אם לביהמ"ק בלבד שבו בחר ה', ורק בדרך העבודה שהוא ציווה עליה.
אם-כן לסיכום, חטא העגל לא היה מתוך כוונה לעזוב את ה', אלא להיפך, לחזק את עבודת ה'. החטא היה בזה שהם עשו דבר שהיה אסור לעשות, ואת ה' צריך לעבוד רק בדרך שהוא מצווה. עובדי העגל היו 3,000 בלבד. חצי אחוז מעמ"י. באותו הזמן המן לא פסק מלרדת והענן המשיך לסוכך עליהם, ועמוד האש להנחות אותם בדרך. זה אומר שעמ"י נשאר במדרגה עליונה למרות החטא, ודווקא בגלל מדרגתם העליונה הדבר נחשב להם לחמור כל כך, וחטאם נתכפר להם בתפילת משה ובחזרת הלוחות השניות.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
