ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
לאחר ששמע מלך כוזר על מעלות ארץ-ישראל, על עבודת המקדש, על מעלות עם ישראל והלשון העברית, אמר מלך כוזר לחבר: ועתה, אבקש ממך לתאר לפני את דמותו של עובד אלוקים לפי דעתכם.
אמר החבר: זאת תורת עובד א-לוקים משלנו: אין הוא פרוש מן העולם עד שיהיה למשא על העולם והעולם למשא עליו. הוא אינו מתרחק מן החיים ומואס בהם, שכן החיים הם אחת מהטובות שהקב"ה מבטיח להולכים בתורתו, כמו שנאמר: "והארכתם ימים" וכן: "את מספר ימיך אמלא". להיפך: עובד א-לוקים אמיתי אוהב את העולם ואת אריכות הימים, כי על ידם הוא יזכה לעולם הבא. כי כל מעשה טוב שהוא מוסיף לעשות בעוה"ז, מעלהו מדרגה בעוה"ב. אמנם נכון, עובד א-לוקים רוצה ומשתוקק להתעלות למדרגה עליונה כזו כמדרגת חנוך שנאמר בו: "ויתהלך חנוך את האלוקים" וכמדרגת אליהו שהיא מדרגה רוחנית עליונה כזו שהיא מתרוממת מעל כל ענייני העוה"ז ודבוקה בעולמות רוחניים וזה ממלא אותה באושר גדול. ואדם שמגיע למעלה זו, אינו חסר עוד את ההנאות הגשמיות הדרושות לכל אדם נורמלי, כי הוא מלא בעונג רוחני עליון שממלא את נשמתו. אדם רוחני כזה אינו חש בדידות כי הוא מחובר למלאכי שמים.
יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
43 - 42. מעלות לשון הקודש
44 - 44. תאור דמותו של עובד האלוקים
45 - 45. תאור מעשה החסיד
טען עוד
אולם, מי שלא הגיע למדרגה זו בזמננו, שאין מעלה זו מצויה. כל מי שמשקיע את עצמו בפרישות של נזירות, מכניס את עצמו ביסורים ובחולאים נפשיים וגופניים, איש כזה - הפרישות אינה מרוממת אותו אלא מדכאה אותו. אולי בני אדם יחשבו שמראהו המדוכא מעיד על ענווה וכניעה לא-לוקים, אבל זה לא כך, הוא פשוט מדוכדך מפני שרע לו וקשה לו. וכך הוא נעשה לשבוי המואס בחיים מתוך שחיי הפרישות והנזירות מכבידים ומייסרים. הוא מואס בחיים לא מפני שהוא צמא לחיים עליונים יותר, רוחניים יותר, אלא מפני שחיי הפרישות קשים ובלתי נסבלים. על-כן לא זו הדרך של עובד א-לוקים בזמננו. אלא, הוא אוהב את החיים ומשתמש בכל כוחות החיים לעבודת ה'.
בעבר, בהיות השכינה שורה בארץ הקדושה על עם הקדש - עמ"י המסוגל לנבואה, היו קבוצות קטנות של אנשים מיוחדים שחיו חיי בדידות מתוך שרצו להתעלות למדרגות רוחניות עליונות. הם נקראו "בני-הנביאים". הם לא התבודדו לגמרי, אלא התחברו לקבוצות להתעלות יחד בתורה ובמצוות ובהשגות רוחניות. זה היה אז, כשהיו תנאים רוחניים מתאימים. אבל היום, בזמננו ובמקומנו, הפרישות לא מעלה אלא מרחיקה, ועובד אלוקים אמיתי אוהב את החיים ומשתמש בכל מעלותיהם לעבודת ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
