ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
כל האנשים שנכחו במקום, נדהמו לשמוע את הילד פותח את פיו ואומר: 'אהיה מסור, ואלשין על ישראל'!
הדבר יצא מפיו, והצדיק אמר לנוכחים: 'אתם רואים, שטובה לו השתיקה'!
והילד נשאר אילם כמקודם (ספורי חסידים תורה מס' 141).
הסיפור מבטא את אחת משאלות היסוד המפורסמות, המעסיקות אותנו זה דורות רבים, שאלת הסבל בעולם. האם יתכן שה' עושה רעה לאדם ללא סיבה? יתר על כן, פעמים רבות, אנשים גם נוטים בסתר לבבם, לחוש שאכן יש בעולם סבל לא מוצדק, ולחוש כעס כלפי ה'.
הילד בסיפור הוא חרש- אילם, והאדם מתקומם באופן טבעי על הסבל שחווה הילד. המומים הללו מבטאים, כביכול, את האמירה שה' לא מתגלה אלינו, ולא מסביר לנו את חידת סבלו של הילד. אין פלא, שהנוכחים מבקשים מהצדיק לברך ולרפא את הילד, בכך הם מבטאים את התחושה הטבעית, שאם העולם היה מסור בידי האדם הוא היה, כביכול, יוצר עולם טוב יותר.
ברגע זה, מביא הסיפור תשובה לחידה זו של העולם. הילד פותח את פיו, ומעיד על כך, שכוח הדיבור שלו יביא רעה לעולם. כביכול, ה' מתגלה לרגע ומסביר לעולם, שמחשבותיו רחבות ממחשבות האדם, והעולם נוצר באיזון הטוב ביותר. האדם טועה טעות אופטית בכך שהוא חושב, שאם העולם היה נוצר אחרת הוא היה טוב יותר. לא כך, יצירתו של ה' היא המושלמת והטובה.
סיפור זה מקביל לסיפור הדו – שיח בין משה וה', המופיע במפורש בתורה בסוף פרשת שמות ותחילת וארא. בסוף פרשת שמות, פונה משה לה' ומלין על כך, ש"מאז באתי לדבר בשמך, הרע לעם הזה". יש מהמפרשים המבארים, שמשה רק שאל את ה', כי לא הצליח להבין את מהלכיו. אולם, יש מהמפרשים על פי המדרש, שמשה ממש הלין על ה', הוא חש בתוכו שהמהלכים האלוקיים, חלילה, מביאים רעה במקום טובה.
על כך משיב לו ה' בתחילת פרשת וארא – המהלכים שלי ארוכים הם, וסופם להוביל לטוב. מחשבותי עמוקות ורחבות ממחשבות האדם. וכדברי חז"ל (שמות רבה) - "וארא אל אברהם", אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: חבל על דאבדין ולא משתכחין. הרבה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב... ולא הרהרו אחר מדותי. אמרתי לאברהם, קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה... בקש לקבור שרה ולא מצא עד שקנה בדמים, ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליצחק גור בארץ הזאת כי לך ולזרעך... בקש לשתות מים ולא מצא... ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליעקב, הארץ אשר אתה שוכב עליה ... בקש מקום לנטות אהלו ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה, ולא הרהר אחר מדותי... ואתה תחילת שליחותי אמרת לי מה שמי, ולבסוף אמרת מאז באתי אל פרעה הרע וכו'".
ואף סיפור דומה לסיפור שהבאנו לעיל, מובא בחז"ל בהקשר זה. בסוף ספר שופטים מופיע הסיפור על פסל מיכה, אותה עבודה זרה שהחטיאה את ישראל מימים קדמונים. על שמו של יוזם הפסל, מיכה, אומרים חז"ל (סנהדרין קא.), שזה מלשון 'נתמכמך בבניין'. ומביא שם רש"י את דברי האגדה, שמיכה היה תינוק בימים הללו שהשעבוד במצריים החריף בעקבות פעילותו של משה. כחלק מהחרפת השעבוד, היו משקעים המצרים את בניהם של ישראל בבניין במקום הלבנים החסרות.
בא משה לפני ה' ואמר לו – 'אתה הרעות', שהרי עכשיו משקעים את הילדים בבניין במקום הלבנים. "אמר לו הקדוש ברוך הוא - קוצים הם מכלים, שגלוי לפני אילו הם חיים היו רשעים [גמורים], ואם תרצה תנסה והוציא אחד מהן. הלך והוציא את מיכה, (רש"י סנהדרין קא.).
נמצאנו למדים ומתחזקים ברעיון הידוע והפשוט, העוקר טינה מליבנו, ומבהיר את מחשבותינו, שמחשבות ה' רחבות ממחשבותינו, וסופם של מהלכיו הארוכים לברר ולהתברר, שכל העולם כולו נברא אך ורק לטוב!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
