ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מודעות עצמית ופיתוח האישיות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מתברר כי ברגשות מסוימים, הקשר הוא דו סטרי. לא רק שכאשר אני כועס אני מכווץ שרירים, אלא גם איני יכול לכעוס אם אני לא מכווץ שרירים. המסקנה היא שאדם יכול לשלוט במידה מסוימת על הכעס שלו דרך שליטה בגוף, וכל אחד מהקוראים יוכל לחוות זאת בעצמו.
נניח שאתמול הודיעו לך שהפעילות הלאומית שהיית שותף לה נשאה פרי, לאחר שעה הודיעו לך שזכית בלוטו, ובערב התברר כי השידוך שתמיד חלמת עליו התחיל לקרום עור וגידים. בנוסף לכל אלו, גם התכוונת במשך כל התפילה. זהו יום מוצלח מכל הכיוונים, בהיבט האישי והלאומי. חשוב לך למה שהגוף משדר. ואז, תחשוב כאילו כל זה באמת קרה לך, ואז תאמר לעצמך 'אני בדיכאון'.
מודעות עצמית ופיתוח האישיות (28)
הרב משה ברלינר
22 - לסגור את החלון
23 - הקשר בין תגובות הגוף לבין הרגשות
24 - השפעת הסביבה
טען עוד
וכן להיפך, נתאר לעצמנו אדם שיושב מכווץ כולו כאילו הוא חטף מכות, ועכשיו הוא יאמר 'אני מרגיש נהדר'. זה לא עובד, כי יש קשר הדוק בין הגוף והרגש.
אחד האפיונים של אדם שמוצא את עצמו בדיכאון הוא שהגוף מרגיש כבד. לכן אחת הדרכים שיוציאו אותו מהדיכאון היא שהוא יתחיל לזוז, דרך משחק כדורסל או כדורגל, או פשוט לקום וללכת. ברגע שהגוף זז, הנשמה מיד מרגישה יותר טוב. משום כך, הכבוד לגוף הוא מאוד חשוב. אם היה לי אמצעים מספיקים, הייתי דואג שבכל מקום יהיה חדר כושר. להשקעה של עשר דקות ביום יהיה תרגום מיידי, גם ביכולת לחשוב וגם בתחושות הפנימיות.
הרפייה
כאשר אדם כועס, תגובות הגוף הן מיידיות. הכעס נכנס לשרירים, לעצבים, וכאשר שהעצבים והשרירים מעורבים והמוח נתן פקודה שחומרים מסוימים יזרמו בדם, קשה מאוד לאדם לומר 'אני לא כועס'. הגוף משדר לו שהוא כן כועס! אחת הדרכים הטובות ביותר להיתגבר על הכעס היא הרפיה, להרגיל את הגוף להוציא את הכעס ולהרפות את עצמו. הרפיה היא יחסית קלה ללמידה והיא מאוד עוזרת, כאשר אדם לומד איך להרפות הוא יכול בבת אחת לגרום לגוף להוציא את המתח.
דרך פשוטה להרפיה היא באמצעות הנשימות. כל אדם יכול לשים לב לרמת המתח שיש לו ברגע מסוים, ואחר כך לעצום עיניים, לנשום עמוק ולנשוף לאט לאט, ותוך כדי כך לחשוב 'דרך הנשיפה אני מוציא את כל המתח בגוף'. לאחר שעושים כך כמה פעמים, אפשר מיד לחוש בשינוי. ככל שעושים זאת יותר פעמים ועם יותר מודעות, לומדים לשלוט על הויסות של הלחץ, ואז אדם יכול לתת בן רגע ציווי 'תהיה רגוע', והגוף יגיב בהתאם. מי שיעשה זאת מספר דקות ביום יעשה 'מהפך קטן' בחייו, הרבה דברים ימשיכו להפריע לו, אבל יהיה לו קל יותר להתייחס אליהם נכון.
כאן המקום לעמוד על חיוניותו של המתח בגוף: כזכור, אדם שאין לו מתח בגוף - מבקרים אותו אחת בשנה בבית העלמין... בנוסף לכך שהמתח מקיים את החיים, הוא נועד גם לבשר איום. כאשר הגוף מרגיש איום הוא מגיב באופן מיידי, כדי לגייס את השכל שיזהה מהו מקור האיום, ובעיקר כדי להחליט אם להילחם או לברוח. אולם, המתח צריך להיות ברמה סבירה. אם האדם לחוץ מידי - השכל לא יכול לזרום. גם כאן, אחד הפתרונות הטובים ביותר הוא להירגע דרך הגוף, ואז גם ההרגשה הכללית זורמת והשכל יכול לפעול.
השליטה ברגשות דרך הגוף הינה משמעותית כאשר יש צורך בתגובה מיידית, וזאת בעיקר כאשר מדובר ברגשות מיידיים, כמו מתח, שמתפרש כקפיצת השרירים.
מצד אחד, דרך הגוף אפשר להגיע לתוצאות מיידיות, בעוד שהשליטה דרך המחשבות דורשים עמל ממושך. אולם אין בשליטה דרך הרגשות די, כי היא מספקת רק פיתרון מיידי, אך לא עושה מהפך באישיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
