ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
הרחובות אותם רחובות, הרגליים אותן רגליים, רק הקשר בין מראה עיניים להלוך נפש נוצר. התמונה מובנת גם לעיני השכל. שני דברים דרושים לכך: מפה ומקרא. המפה היא חצי הדרך. החצי הגדול אולי, אבל ללא היכולת לקרוא אותה, לעולם לא תביא אל היעד.
אדם הנקלע לספריית ענק סינית, נמצא בינות למאגרי ידע עצומים, אך ללא המפתח. רק כשילמד את שפת הספרים יוכל לגשת לאוצר ולהתעשר בו. הסימנים הגרפיים ללא מובנם לא יועילו לו – ואולי אף יזיקו להבנתו הטבעית הנוצרת מהבטתו במציאות לכשעצמה, ללא נסיונות התיווך באמצעות הספרים.
סיני שייקלע לספריה וילמד את התייר את שפת הספרים העתיקה, ייתכן שלא יבין מאומה בתוכנם, אולם בכך נתן בידו את האפשרות לדעת את כולם לפני ולפנים. הוא פתח בפניו את השער. ואם הסיני הזה מכיר את הספרים, הוא ילמד אותו גם את הדקויות, המובנים הכפולים והרמיזות שיש במאגר העצום שלפניו. הוא יכניס אותו בסוד העניינים.
התורה ממפה את העולם, והסוד הוא המקרא. עולם עצום מלא עומד סביבנו, ודרך משקפי התורה אפשר להבין מה נמצא פה: מה מקומו של כל דבר, מה גובר על מה, למה נועד כל דבר, מה קשור למה ואיך כל זה קשור זה לזה, ולמקור, ליעד.
מהו איש, מהי אשה, לשם מה מתקשרים, איך; מה עניינו של עולם, של עמיו, של עם עולם, פרטיו וסביביו; מהם החיים, לשם מה נועדו, מה תוכנם, לפניהם ואחריהם; מיהו האדם; איך בורא עולם מנהיג את עולמו ואיך אנחנו משתלבים בכל זה ומתאימים את עצמנו לאופן פעולת העולם ועוד. כל השאלות, מהקיומיות ביותר ועד לאלו העולות בפי ילדים. הכל בא על מקומו בשלום.
אבל תורה ללא סוד כגוף בלא נשמה. שום דבר לא יחזיק מעמד בלי קשר לה', וגם תורת ה' – מבלי ממד העומק האלוקי שלה – תידלדל בסוף, תזדלדל, תישנא ותיעזב על ידי רוב העם. לאחר אלפיים שנות הרדמה מלאה, מתעורר העם מהניתוח ומתחבר מחדש לחיים. והתורה כבר לא שם. את אלוקים שבחיים הוא חווה, והתורה לא מהווה כבר מתוות דרך באיזור החדש אליו הגיע. הוא לא יעזוב את אלוקים בשביל התורה.
התורה תצטרך להתעורר. הגבר קורא, הלומדים למדו לילה שלם בגופי תורה, ונשמתה פרחה, נתנה דין לפני כסא הכבוד וצריכה לשוב לגוף ולהחיותו. לא ברעש גדול תעשה זאת. בלחש, בדממה, בשאגת ארי מהוסה, בקבלת המציאות אל תוך זרועותיה, בהנפתה על כנפי חסידות אל על, בראיה למרחוק של השחר העולה לאטו.
השמש מפציעה. האור שוטף את הכל, מגלה הכל באור חדש. יש המסתנוורים ומבכרים להמשיך בפינה חשוכה, יש היוצאים לאלומת האור מבלי שניקו את בגדיהם לפני כן, ויש המביטים לכל דבר באספקלריית אור חדש שהאיר, אור המשמח עולמו אשר ברא, בלמדו אותו את הא'-ב' של המציאות הגלויה-עלומה, בגלותו לעולם כולו את אשר לפניהם.
הצללים מתגלים כדמויות שמעברן השני בוהק אור גדול, המסכים נחשפים כמווסתי תאורה המצילים את העולם מסנוור, הבורות מופיעים כנותני תנופה לעליה שבהמשך הדרך. ויותר מכל: החיים חוזרים לתורה. תרי"ג האיברים ותאיהם מתחברים לגוף שלם, חי ופועל. עץ הדעת שב ומגלה את עץ החיים. השמן שב לרחף על פני המים.
הרעיה שבה לאהוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
