ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
משרשי מצוה זו, מה שכתבנו בשאור. ואולם לחזק הדבר בלבנו, הרחקתנו התורה כל כך.
דיני המצוה, כגון הדברים שנכללו באסור זה, מה הן, ומה שמם, ויתר פרטיה, בפסחים (מ''ב. ואו''ח תמ''ו).
ונוהגת בזכרים ונקבות, בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה לוקה, ובתנאי שיהיה בהם כזית בכדי אכילת פרס, כמו שאמרנו, אבל אין בו כרת. לדעת הרמב''ם ז''ל ולדעת הרמב''ן ז''ל יש בו כרת. ואם אין בו כזית בכדי אכילת פרס, אין בו חיוב מלקות, אלא דינו כדין חצי שיעור שאסור מן התורה, ואין לוקין עליו. ובזה יורו שניהם ז''ל.
מצווה י''ב. שלא לאכול מכל דבר שיש בו חמץ
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
12 - שלא ימצא חמץ ברשותנו בפסח.
13 - שלא לאכל מכל דבר שיש בו חמץ.
14 - שלא נאכיל מן הפסח לישראל משמד.
טען עוד
והנה לקמן (מצווה י''ט) יתבאר שלדעת הרמב"ם החידוש בלאו דתערובת חמץ אינו שיש איסור באכילת תערובת שיש בה כמות חמץ בשיעור כזית בכא"פ, שבאופן זה ודאי שהיא בכלל איסור כרת של אכילת חמץ, אלא החידוש הוא שגם חמץ ששונה באיכותו, כגון כותח הבבלי ושכר המדי, שמעולם לא היה עליו שם פת אלא הוא רק מערב קמח בתוך השכר מכל מקום היא אסורה באיסור לאו, עיי''ש.
ומעתה, לשיטת הרמב"ם אף שנתרבה דבר שהוא רק תערובת חמץ [אפילו שהוא שונה באיכותו מחמץ בעין, וכנ"ל] מכל מקום בעינן שיהיה בה כזית חמץ בכדי אכילת פרס כדי שילקה עליה, אבל אם אין בה כזית בכדי אכילת פרס אינו לוקה.
ויש לחקור בלאו דתערובת חמץ האם הוא סוג נוסף של חמץ אבל בעיקרו הוא כלול בכללים של איסור חמץ לכל דבר שנתרבו בו כמה וכמה דינים מיוחדים כגון איסור בל יראה, או שאין לך בו אלא חידושו דנאסר באכילה ולא נאמרו בו הדינים המיוחדים שנאמרו באיסור חמץ .
והנה נחלקו האחרונים בדעת הרמב''ם האם יש איסור באכילת חצי שיעור של תערובת חמץ כשאין בו כזית חמץ בכדי אכילת פרס, דדעת רבינו מנוח (חמץ ומצה פ"א ה"ו) והכס''מ (שם ד"ה ועי"ל) ועוד דאף שאינו לוקה יש בו איסור דאורייתא של חצי שיעור .
אבל כמה אחרונים (שם) כתבו דלא שייך כאן איסור חצי שיעור כיון שמבואר (יומא עד.) שהטעם שחצי שיעור אסור מן התורה הוא משום דחזי לאצטרופי, אבל תערובת זו שאין בה שיעור כזית בכדי אכילת פרס לא שייך למימר בה דחזי לאצטרופי .
ויש לבאר דדבר זה תלוי בנדון מה נתחדש בלאו דתערובת חמץ, דאם נתחדש דהוא ככל איסורי חמץ רק שהחידוש בו שהחמץ אינו מתבטל ברוב אם כן י"ל, דאין לך בו אלא חידושו דאינו מתבטל ברוב אבל לענין חצי שיעור אסור מן התורה הרי הוא כדמעיקרא דאין עליה איסור חמץ , אבל לענין איסור בל ייראה אם יש בו כזית בכדי אכילת פרס כיון שחמץ זה הוא ככל חמץ שבעולם ויש פה שיעור כזית אזי אמרי' דיש בו איסור בל ייראה.
אבל אם נימא שמה שנתחדש בלאו דתערובת חמץ הוא שיש סוג חמץ ששונה באיכותו מחמץ רגיל, והיינו דאף שאין עליו שם פת מכל מקום הוי חמץ (וכמו שנתבאר לקמן מצווה י''ט בשם הרוגאצ'ובער) ומעולם לא היה הו''א שלא יהיה שם חמץ על סתם פת שנתערבה, אם כן איכא למימר דיש בו איסור חצי שיעור ככל איסורים שבתורה, אבל לענין בל יראה ובל ימצא אפשר שסוג חמץ זה שאיכותו שונה לא נתרבה גם לאיסור זה.
אבל יעויין בתשובות חת''ס (או''ח סימן ק''ט) שדן שם אי איכא איסור אכילת חמץ ואיסור בל יראה ביי''ש, והעלה דכל שיש בו טעם דגן לענין איסור אכילה אף אם טעם כעיקר דאורייתא אינו אסור מן התורה מדין חצי שיעור, כיון דלא שייך ביה חזי לאיצטרופי, ולענין בל יראה העלה החת''ס דהסברא דחזי לאיצטרופי שייכא דוקא לענין אכילה אבל לענין איסור בל יראה כיוון שסו''ס יש כאן כזית הרי עובר בבל יראה, והוא שלא כדברינו הנ''ל על פי הרוגאצ'ובר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









