ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שלמה פיירשטין
בין שורה לשורה בכוונות ההגדה של פסח, עלו ובאו מאליהם דברי מרן הרב קוק זצ"ל בנושאים שונים, כשאנו מלאי התפעלות מהיכולת העל אנושית של מרן הרב זצ"ל, לקחת את דברי האר"י הקדוש ולהציג לנו את הנמשל שבהם.
בין לבין אמר הרב שלמה: "הגיעה השעה להוציא לאור עלון שבועי אשר יחרוט על דגלו להנגיש לעם ישראל את דברי הרב זצ"ל. לצד עלוני האקטואליה שמגיעים בכל שבת לבית הכנסת, יש להניח עלון תורני בשפה השווה לכל נפש, אשר יפתח צוהר לתורת הרב".
גם אני חשבתי כמו הרב שלמה, אלא שהידיעה שיש כמה גישות לצורת הלימוד בתורת הרב, שיש כמה גישות לגבי החומר שיש ללמוד וללמד והחומר שאין ללמד לכל אדם בתורת הרב, הרתיעו אותי מלהיכנס אל הקודש פנימה. מן הצד השני, הוצאת עלון שמלמד רק את תורת חוץ לארץ של מרן הרב זצ"ל, פרקים ספציפיים מאגרותיו, או מ-'עין אי"ה', ללא היתר גמור ללמוד את תורת ארץ ישראל של הרב ובראשה 'אורות הקודש', לא הייתה מוצדקת בעיניי.
הסברתי לרב שלמה את הרהורי ליבי ואז הוא אמר נחרצות: "כל תורת הרב היא תורה אחת. כמו שאנחנו לא מסתתרים כאן בלומדנו "שער הכוונות" לאר"י הקדוש, כך אין לחשוש מפני איש. תורת הרב צריכה להגיע לכלל ישראל ואין זה הזמן לחשבונות. אנו נדאג שהתורה תהא מונחת בקרן זווית וכל הרוצה ליטול יבוא וייטול.
משם אצה דרכינו ל - 'בית הרב', לרב יוחנן פריד והרב אבי טייץ וקבענו כי בג' אלול אותה שנה יצא הגלון הראשון (הוא נקרא "באורו").
כשנשאל הרב הנזיר זצ"ל כמה היה הרב גדול, השיב: "מאז האר"י ז"ל לא קם כמותו". אכן אנו מרגישים בכל עת, כמה דברי הרב הם החוט המקשר אותנו להבנת אמיתה של תורה וכמה קשה להבין את עומקיה של התורה, ללא הציור האצילי של מרן הרב זצ"ל.
במאה הגיליונות שיצאו מאז, השתתפו רבים מלומדי ומלמדי תורת הרב, אך התגובות המרגשות ביותר באו דווקא מהרחוקים.
בין 'זיכרון משה' לקיבוץ חילוני
כאמור, במשך השנתיים האחרונות קיבלנו תגובות רבות אודות רוות צימאונם של רבים וטובים ממשנת הרב. להלן תיאור מעט שבמעט.
לאחר הפצת הגיליון העשרים קיבלנו טלפון מקיבוץ חילוני מפורסם. "יש סיכוי שתשלחו לנו במייל את העלון "לאורו" ביום רביעי?" שאלו. "בשמחה" ענינו. "מה מיוחד ביום רביעי"? שאלנו, ונדהמנו מהתשובה: "אנו רוצים להספיק להדפיס את העלון ביום חמישי בבוקר, משום שאנו קובעים שיעור קבוע ללימוד בעלון זה בכל יום חמישי לעת ערב. אנו קוראים את מרבית המאמרים שאתם מפרסמים ודנים בהם בהנאה מרובה".
מהצד השני, טלפן אדם שהזדהה כחרדי מ-'זיכרון משה'. "אשמח לקבל את העלון במייל ביום רביעי שאספיק לקרוא לפני שבת. אינני יכול להדפיס את העלון בשל התנגדות הקהל לו אני שייך ללימוד תורת הרב קוק. מכיוון שאני מעביר שיעורים ובהם את דבריו של הרב, מבלי להזכיר את הדברים משמו כמובן, אני צריך זמן הכנה"...
לא הרבה לאחר יום העצמאות טלפנו רבים לבשר לנו שהחליטו להודות בהלל לקב"ה ביום העצמאות לאור דברי גדולי ישראל שהבאנו בעלון. בשנת תשע"ח הוצאנו גם חוברת בליווי סידור ומאמרים במאה אלף עותקים נוספים מלבד העלון.
אחת השיחות המרגשות הייתה מבית כנסת בשדרות. רב בית הכנסת אמר שלאחר שלושים שנה שהם אומרים תחנון ביום העצמאות, הוא השתכנע לאור מאמרו של הרב אורי שרקי להגיד הלל עם ברכה בעצמאות ה 70 למדינת ישראל, הוא וכל קהל עדתו.
קיבלנו פניות מאוניברסיטאות למסור להם עותקים של העלון, להעביר קורסים להעשרה ואף להפנותם למרצים בתורת הרב.
קיבלנו פניות ממספר מדינות בבקשה לתרגם את העלון לשפות אחרות ופניות רבות להרחיב את העלון כך שיכלול פינות "קלות" יותר להבנת דברי הרב.
'אביר יעקב' ו-'אור החיים'
זה זמן רב שאני מתלונן כי קהל גדול של ציבור שהוא דתי ולאומי, לא מכיר כלל את תורת הרב. אני מדבר על יוצאי צפון אפריקה שהם מונים לדעתי יותר מפי שלושה מכלל הציבור המגדיר את עצמו 'דתי לאומי' בארץ. לקהל זה מסורת למידה דומה מאוד לתורת הרב. הדרשות במרוקו, טוניס ואלג'יר התאפיינו בחיבור האגדה וההלכה, תוך שימוש נגלה בתורת הנסתר. ציבור זה בעל יחס חיובי ביותר לציונות ורואה במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו (לפחות). לצערי, תורת הרב לא מצויה באלפי בתי הכנסת של ציבור גדול זה והגיעה השעה לכך.
בשל כך, ובעצה אחת עם הרה"ג יעקב שפירא שליט"א, הרבנים שלמה לוי ואורי שרקי שליט"א, פניתי למרן הרה"ג רבי דוד אבוחצירא שליט"א וביקשתי את התוכן המתפרסם על ידי ישיבת 'אביר יעקב' בכל שבת, מדברי רבי יעקב אבוחצירא ורבי חיים בן עטר עליהם השלום.
חיבור זה, של מזרח ומערב יש בו כדי לקשור תורה אחת לעם אחד בלב אחד.
יפוצו מעיינותיך חוצה
מאה גליונות הם רק הצעד הראשון בתורת הנצח עבור עם הנצח. מרבית האנשים הצמאים לתורה עמוקה זו של מרן הרב זצ"ל עדיין לא זכו לפגוש אותה. דתיים וחילוניים כאחד, נערים וסבים, חרדים ומסורתיים, רובם לא זכו לטעום מנופת צופים זו.
אני מזמין את כל מי שתורת הרב חשובה לו לבוא וליטול חלק. צרו קשר עימנו ואנו נעזור במשלוח עלוני "לאורו", באיתור מוסרי שיעורים בתורת הרב זצ"ל בקרבת מקום מגורכם ועוד. אם כל אחד שמכיר את תורת הרב ייקח על עצמו להכיר אותה לאדם אחד נוסף, הרי שעשינו את המוטל עלינו.
פרופסור הרב נחום רקובר, חתן פרס ישראל למשפט, אמר לי, כי לכל דור יש את ה-"מחלות" שלו. לנו, דור הגאולה, יש את המחלות שאופייניות לגאולה ותקומה. את המרשם לרפואה ממחלות הדור הזה כולן כתב מרן הרב זצ"ל. עלינו למסור אותו לעם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
