ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עין אי"ה
- עין אי"ה - הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
על דבר העצמות האנושית, היא שאלה גדולה אם היא עולה הלך ועלה או יורדת היא הלך וירד. וכאשר נתבונן בדבר יפה נראה שיש הפרש בין המקרים האנושיים לבין עצמות האנושיות, וכבר הסכימו ע"ז ג"כ מנבוני החוקרים. עצמות האנושיות לא עלתה בשום אופן, אמנם גם לא תוכל כלל לדמות עצמה לאותם שהיו בדורות הראשונים מגדולי הרוח. אמנם בפרטים חיצוניים ודברים מעשיים, שהם מקרים משתנים, בזה עלה האדם במה שהוסיף ידיעות ניסיוניות. וכאשר אנו צריכים להעריך אלה שני הענינים זה מול זה, איזה כח הוא יותר עיקרי באדם וראוי לתפוס מקום יותר נכבד בחייו, האם העצמות האנושית או מקריו, כל חכם לב ידין שמקרים החיצונים כאפס יחשבו לגבי העצמות האמתית. ע"כ כיון שלענין העצמות אין בדורות האחרונים גדולי עולם מצד העצמות האנושית כאותן של דורות הראשונים, למדנו שבכלל הראשונים עולים הם הרבה במעלה האנושית על האחרונים. סבת הדבר היא מצד ההשגחה האלהית, שיש הבדל בין צורך ההנהגה של העצמות האנושית לצורך ההנהגה של המקרים. המקרים מפני שהם משתנים, ע"כ גם חקי ההנהגה שלהם עומדים להשתנות, ואין להם כח קיום ובטחון עצמי, רק כח מסופק, שצריך להתמך מן החוץ, ככל דבר מקרי שאינו בטוח ואינו חזק מצד עצמו כ"א צריך סעד לתמוך אותו. וכאשר ההנהגה האנושית צריכה להיות נמשכת יפה לפי הערך, ע"כ מצד העצמות האנושית, שהוא דבר שאינו משתנה, ע"כ כשם שצורת ההנהגה הכללית של שבע מצות ב"נ שהן ראויות לעצמות כלל האנושיות ומוסרם, אינן צריכות להשתנות אצלם, כמו כן משעה שחלה על ישראל עצמות מיוחדת ע"י ההבדלה מכל העמים במתן תורה, אין צורך בשום שינוי, כמו שהעצמות הפנימית אינה משתנה, באנושיות בכלל ובישראל שזכו לעצמותם המיוחדת בפרט. אבל ההנהגה שהיא מתפשטת בעניני המקרים שזוהי הנהגת המלוכה, כיון שהמקרים הם עלולים להשתנות, ע"כ אין להנהגה הנוסדת על פיהם כח הקיום וההעמדה העצמית. ע"כ מלך שגוזר גזירה, שעניני גזירת מלכות הם בעיקרם בעניני הנהגה של דברים מקריים והם נובעים ממקרי החיים ההולכים תמיד ומשתנים, ע"כ היא ספק מתקיימת, ואם מתקיימת צריכה כח שלטון חוצי כדין מקרה שצריך העמדה ממק"א, ע"כ במותו אינה מתקיימת. אבל תורת-משה שבנויה ע"פ העצמות אשר לישראל, יש לה משום זה כח נצחי מצד עצמה, שהעצמות היא דבר הקיים לעד. ומזה עצמו למדנו ששם השם יתברך בכח האנושיות בכללה להוציא בראשית ימיה כחות נעלים ונשגבים שאי אפשר למצא כמותם בימים האחרונים, אע"פ שהידיעות המקריות מתרבות, מפני שהכרח הוא שימצאו מוכשרים להשפיע שפע הנהגה אלהית נצחית ע"פ העצמות האנושית שהיא דבר המתקיים לעד, וזה צריך דוקא שלא ישתנה. א"כ דור האחרון יושפע דוקא מדור הראשון, א"כ ע"כ צריך שיהיה גדול ממנו בערכו. ומזה עצמו שזאת היתה עצת ד' שתנתן התורה הנצחית דוקא בדור הראשון להטבעת חותם העצמות על ישראל ע"י משרע"ה, באופן המתפשט על כלל עצמיות החיים, שאנו רואים שיש לו ערך יותר בטוח ויותר מתקיים מההנהגה שמתיסדת ע"פ כח של מקרי החיים, אנו מכירים שכח העצמות גדול הוא באין ערוך מכח המקרים, ואין ראוי לאדם שיעורו עיניו הדברים החיצונים של המקרים שהשתבחו בהם דורות האחרונים, לחשוב שכך צריכים הדורות להערך בעצם שיווים, כ"א ידע נאמנה עצם הערך העצמי, מפני שהוא דבר נצחי באדם אינו עומד לשינויים, ומתוך כך צריכים הדורות הבאים ללמוד מתורת הראשונים במקרה זה. ע"כ היה צורך ההשגחה האלהית להופיע בעולם ע"י נפשות גדולות, שאב לכולם הוא בחיר האנושי, משה רבינו, אדון הנביאים, ובערך זה כלל הנביאים וגדולי העולם בדורות שעברו, שמצד שלמותם העצמית אין לנו דוגמתם בדורות האחרונים. והכל הולך אל מקום אחד, שמצד העצמות האנושית שהיא הדבר הנצחי שבאדם, משבח "אני את המתים שכבר מתו", מפני שהבאים אחריהם צריכים להתנהג ע"פ ההדרכה הנתונה להם, ע"פ רועה הנאמן שהשפיע עליהם מרוחו מיד ד' להיות שמו לעולם וזכרו לדור דור. ויחס התורה למשרע"ה כלשון הכתובי "זכרו תורת משה עבדי", כפי' היוחסין בזה שכוונת גזירות ותקנות כאן מוסבת על כלל התורה, מפני שרצה ללמדנו מהמשל מבחיר האנושי שעמד דוקא בילדות האומה, להוראה על ערך העצמות האנושית שהוא אינו תלוי בהתפתחות כלל, לא כפי העולה בדמיון הרבה טועים מהעריכם את העצמות האנושית ע"פ השתלמותה במקריה.
עין אי"ה - הרב משה גנץ (88)
הרב משה גנץ
64 - מעלת המוות
65 - הנצחיות שבהוראות חז"ל
66 - ההכרה בתשובה
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
