ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הצפיה באה על כל המפעלים, שאנחנו יכולים להכניס בהם סדר של השתלשלות, של אחיזת הסבות והמסובבים,שהצפיה הבהירה היא בודאי מגלה את תעלומות הרכסים הללו באחיזותיהם. ולא תוכל להיות גם הקטנה שבהויות והזעירה שבפעולות נעלמת מעין הצופיה של רבון כל העלילות, המסבב את כל הסבות כולן. ולא עוד אלא שגם אלה המעשים והענינים שבהויה, שאין אנחנו יכולים להכניס אותם בקשר אמיץ של סבות ומסובבים, מוכרחים זה מזה, כמו אלה הענינים שאנו מיחסים אותם לבחירה ורצון חפשי, או שאנו חושבים שהם דברים של מקרה, או דברים שהם אחוזים לעינינו בשלשלאות סבתיות, אבל לעינינו נדמה שבחקה של הסבה וכחה היה לחולל מעשים שונים זה מזה, וההכרעה על אחד מצדדי האפשר אין בה הכרח סבתי, - על כל אלה לא נוכל להמליץ בתיאור של צפיה, אבל הכל הוא בכלל הידיעה המוחלטת, שאינה צריכה לשמושם של חשבונות העלילות של הסבות והמסובבים, מפני שסגולתה של הידיעה העליונה היא נעלה מכל אלה התנאים כולם. ואנו מכירים, שכל המעשים הם יוצאים רק מאתו, והם ותולדותיהם כולם מונחים רק אצלו יתברך, בהיותם בכח, באין שום הבדל של בהירות, כמו בהיותם בפועל. וזאת היא התכונה הרוממה של הידיעה המוחלטה, הכוללת את הצפיה של תוצאות הסבות, ואת הידיעה של עצם המעשים, ואת ההבטה של כל מה שבכח אחרי כל צדדי האפשריות כמו שהם ממש בפעל, צופה ויודע סתרינו, מביט לסוף דבר בקדמתו.
גומל לאיש חסד כמפעלו, נותן לרשע רע כרשעתו.
המעשים הטובים והרעים הם מניחים את חותמם על גורלו של עושיהם. אמנם הבדל גדול יש בין התוצאות של המעשים הטובים, לבין התוצאות של המעשים הרעים. מפני שהמגמה התכליתית של כל ההויה היא החסד המוחלט, והצלחת הכל ועלויו על כן התוצאות המחויבות מן המעשה הטוב הנן נגמלות, כדרך שהפרי נגמל ע"י כח הצמיחה באילנו לשם מטרתו הרצויה. אבל המעשה הרע, הרשע, לא יוכל לבא למגמתו האחרונה, לגמול את התוצאות הרעות עד אחרית. כי אין אחרית לרע, וכל הרשעה כעשן תכלה, והקיום הנצחי הוא רק אל הטוב. אמנם איזה רושם מוכרח להיות לעושה הרע מרשעתו, אבל מאחר שבהכרח אין התוצאות הולכות בדרך ההסתעפות של הרשע בקו נמשך בלא מעצור, על כן לא תגמול תקרא תוצאתה של פעולת הרשע, כדרך שתקרא בתאר תגמול התוצאה של מעשה החסד, כי אם נתינה, חק וגזרה מלפני אדון כל, שחלק מהרשע ירשם להנתן לרשע, כדוגמת רשעתו, וכערך הרשעה המיוחדת בקרבו, שלא כערך המפעל מצד עצמותו וסופו האחרון, שסוף הסופות מוכרחות התוצאות מכל הפעולות להגמר בטוב. על כן גומל הוא לאיש חסד, בתור תגמול מסובב מעצם המפעל, כמפעלו, ולרשע נותן הוא, בדרך נתינה מוסרית, רע כרשעתו, מפני שהשפעת המפעל הרע באחרית סבובו, מוכרחת להפסק מפני היסוד הטוב הכללי, הגובר על הכל, מחסד עליון אשר רק בו עולם יבנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
