ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
- מדורים
- רביבים
בשבוע שעבר יצא מהדפוס ספרי החדש 'אמונה ומצוותיה' בשני חלקים במסגרת סדרת 'פניני הלכה'. כיאה לטור אישי, ראוי לשתף את קוראיי בעיקרי הדברים שכתבתי בפתיחת הספר:
"האמונה בה' היא תמצית חיי האדם, היא שאיפתו העליונה לשמי שמיים, אליה הוא נכסף עד אין סוף, ובה הוא נעזר למימוש שאיפותיו הארציות. האמונה הטהורה מופנית לה' אחד, אולם כיוון שה' אחד מעל ומעבר לכל הגדרה, והאדם חפץ להגדיר, לראות ולמשש את מושא אמונתו ואת מקור עזרתו, הוא נוטה להגשים את אמונתו וכך הוא מגיע לעבודה זרה ונעזר בכשפים, קסמים וחוזי עתידות כדי להשיג את שאיפותיו הארציות. בדורנו שאלות האמונה מול תרבויות ודתות זרות הולכות ונעשות גדולות ונפוצות יותר, ועל כן יש צורך בגישה מערכתית כוללת לכלל השאלות המחשבתיות וההלכתיות, וזוהי מגמת ספר זה".
מצוות התורה שמבוארות בספר
"מצוות רבות בתורה עוסקות באמונה ובטיהורה מסיגיה, ובכלל זה כל איסורי עבודה זרה וכל איסורי הכשפים. כך יוצא שבספר זה מתבררות כחמישים ושלוש מצוות מתוך מניין תרי"ג מצוות התורה. תשע מהן הובאו ברמב"ם בהלכות יסודי התורה, וארבעים וארבע מהן בהלכות עבודה זרה. מתחילה חשבתי לקרוא לספר 'אמונה וסיגיה', כי אכן כל חטאי העבודה זרה, הכשפים והאמונות הטפלות הם סיגים של האמונה. אולם רבים אמרו לי שהשם לא יובן, על כן קראתי לספר 'אמונה ומצוותיה'".
הסדר הפנימי של הספר
"אסקור את הנושאים תוך ניסיון לתאר את הסדר הפנימי של הספר. הפרק הראשון עוסק בביאור רחב של אמונת ישראל, והשני בביאור היצר לעבודה זרה, מתוך כך בפרק ג' מתבארים כללי איסורי עבודה זרה. לרוב חשיבות האמונה וחומרת עבודה זרה, עיקר מצוות מסירות נפש היא על אמונת הייחוד, כמבואר בפרק ד. פרקים ה-ט, עוסקים באיסור עבודה זרה לבני נח, וביחס היהדות לנצרות, אסלאם, דתות המזרח ועתיד הדתות. לאחר מכן חמישה פרקים, י-יד, על הלכות איסורי עבודה זרה לישראל, ובהם איסורי ההנאה ואיסור הפנייה וההתקרבות לעבודה זרה. פרק טו עוסק בסייגים שקבעה התורה לאיסור עבודה זרה, ועיקרם איסור עשיית צורת אדם, מלאכים, שמש וירח. בכך מסתיים הכרך הראשון שעוסק באמונה ובעבודה זרה.
הכרך השני עוסק בהופעותיה השונות של האמונה, פתיחתו בפרקים טז-יז, על הנבואה ורוח הקודש, ופרק יח, שעוסק בטבע ובנס, שהם שתי הופעות של ההנהגה האלוקית. פרק יט עוסק באיסורי הכשפים, בכוחות שבהם המכשפים משתמשים, ובנזק שהם גורמים. מתוך כך פרקים כ-כא, עוסקים בקבלה מעשית וברבנים ובעלי מופת, ובכלל זה היחס לקמיעות והסכנה שבשימוש בניסים. פרקים כב-כג עוסקים במשמעות קללות, ברכות ועין הרע, וההדרכות הקשורות אליהן. פרק כד עוסק באיסורי התורה אודות קסמים וחיזוי עתידות, ופרק כה ביחס לאסטרולוגיה. פרק כו עוסק באיסורי התורה אודות כשפים הקשורים למתים, וכן היחס לשדים. פרק כז עוסק בחלומות, משמעותם וההלכות הקשורות אליהם. פרק כח עוסק באיסורי חוקות הגויים, ופרק כט עוסק בכל המותר לצורך רפואה, ובכלל זה היחס לרפואה אלטרנטיבית. פרק ל, בו מסתיים הספר, עוסק בהתמודדות עם משבר האמונה בדורנו והדרך שמתוכו נצמח לאמונה טהורה וגאולה".
המשקל שבין המשמעות הרוחנית וההלכה למעשה
"בכל ספרי 'פניני הלכה' ביארתי גם את המשמעות הרוחנית, בעיקר בפרקי הפתיחה, ולעיתים גם בפרקי ההלכה בהטעמת הטעמים הרוחניים שלהן. בספר זה, שעוסק באמונה ומצוותיה, מטבע הדברים היה צורך לבאר את יסודות האמונה בהרחבה כפי הנצרך לביאור המצווה הלכה למעשה. כמו כן, גם בשאר המצוות המבוארות בספר, כיוון שהן עוסקות באמונה ובטעויות המסתעפות ממנה, היה צורך לבאר את הלכותיהן והדרכותיהן יחד עם משמעותן הרוחנית. ועדיין שמרתי על מסגרת 'פניני הלכה', היינו שהספר מכוון ללמד את הוראת התורה לחיים".
מרן הרב קוק
"ספר זה מיוסד במידה רבה על דברי מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, גדול הדורות האחרונים, שלא היה כמותו בהעמקת והרחבת ביאור האמונה אל מול אתגרי דורנו. על דברי קודשו זכיתי לגדול מנעוריי, באשר אבי מורי היה תלמידו המובהק של מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ואף שימש כר"ם במשך שנים רבות בישיבת 'מרכז הרב' שייסד מרן הרב קוק. מתוך כך גם אני זכיתי לגדול על ברכי הרב צבי יהודה, שקירב אותי באהבה כילד, כנער וכבחור בעת שלמדתי בישיבת 'מרכז הרב'. מאות שיעורים שמעתי ממנו".
ההתלבטות על כתיבת הספר
"מתחילה התלבטתי אם לכתוב את הספר הזה ואם להרחיב ביחס לדתות השונות, הן מפני האתגר הגדול שבכך, שמחייב לימוד רחב בסוגיות הלכתיות שלא רגילים ללמוד בבתי המדרש, והן מפני שהנושאים הללו מאוד מורכבים, שכן הטוב והרע שבהן מעורב. העבודה הזרה רעה מאוד, אולם בני האדם אהובים ויקרים, ויחד עם זה שהם עובדים עבודה זרה ומרשיעים, יש להם גם כוונות טובות, והם עושים מעשים טובים. השאלה הנוקבת, כיצד מכילים את שני הקטבים יחד, שלשניהם מקורות איתנים בתורה. במיוחד הדבר קשה כלפי הדת הנוצרית, שגרמה סבל נורא לעמנו, ועם זאת גם קידמה את העולם ועודדה רבים לתקן את מידותיהם ולעשות מעשים טובים. כמו כן, חששתי שאם אכתוב בכנות וביושר את עמדת היהדות על הצד החיובי שבדתות השונות, ובמיוחד הנצרות ואולי גם האסלאם, יהיו יהודים נאמנים שהסבל שהן גרמו לעם היהודי צרוב בנפשם, שיתקוממו על שלא גיניתי אותם מכול וכול. מנגד, חששתי שדברי הביקורת שאכתוב על הדתות השונות יגרום צער למאמיניהן, שידוע לי שגם מהם יהיו שילמדו בספר.
"כמעט וחשבתי שלא לכתוב ספר זה, או לפחות שלא לעסוק באופן מפורט בדתות השונות. אולם באחת מדרשות השבת שבה שיתפתי את השומעים בהתלבטות שקרעה את נפשי, רבים עודדו אותי לכתוב את הדברים, כאשר הנימוק העיקרי היה שמדובר בנושאים חשובים שיש הכרח שייכתבו, ושמא לא יימצא תלמיד חכם שייענה לאתגר הזה. בחסדי ה' התחזקתי ושקעתי בבירור הנושא, תוך שנשענתי על דברי מרן הרב קוק, ועמו הרב אליהו בן אמוזג המובאים בפרק ט. פתחתי את הפרק על הנצרות במילים אלו: "מתוך אימה ויראה כלפי חומרת הנושא וזיכרונם של הקדושים שנהרגו על קידוש השם, ומתוך אהבה לכל אדם שנברא בצלם א־לוהים, וכבוד לכל המאמינים בה' ומתפללים לתשובה ולגאולה, אשתדל לבאר את עמדת התורה ביחס לדת הנוצרית".
היחס לעניינים על־טבעיים
"בפרקים העוסקים בכשפים, קסמים, חיזוי עתידות, מופתים וקבלה מעשית (יט-כו), ביארתי על פי חכמי הסוד את השורשים הרוחניים שעל ידם ניתן לפעול בעולם, מצד הקדושה ומנגד מצד הטומאה. עם זאת, כמובן הבאתי את דעת הגאונים והרמב"ם שסוברים שמעשי הכשפים הם שקר, ומן הסתם גם אינם מסכימים לרוב הסברי המקובלים.
"בין הלומדים שעברו על הטיוטות, ובכללם כמה מחברי המכון, היו שביקרו זאת בחריפות, שכן לדעתם די מוסכם בימינו שהעיקר כרמב"ם, ולכן לא היה ראוי לבאר את הכוחות העל־טבעיים ושורשם, ובמיוחד שהנוהים אחריהם נוטים לטעות ביסודות האמונה והמוסר, וגורמים לבעיות קשות, ולכן לא ראוי לתת לזה מקום.
"אולם משלוש סיבות הרחבתי בביאור העניינים העל־טבעיים: האחת, עמדתי העקרונית, שאין לפסול דעה חשובה, כי בכל דעה חשובה יש אמת. כך בהלכה וכך במחשבה. גם כאשר נראה לי בבירור שצריך לפסוק כדעה אחת, יש להזכיר את הדעה השנייה ולבארה כראוי, כי בלעדיה הסוגיה חסרה. ורק אחרי שמביאים ומבארים אותה כראוי, יש לנמק מדוע אין לפסוק כמותה.
"שנית, מעבר לעיקרון, דעתי נוטה לדעת הרמב"ן, המקובלים והחסידים, שאפשר בכוחות הקדושה או להבדיל כוחות הטומאה לשנות דברים בעולם ולדעת עתידות. כמבואר בספר, יש שאף מבארים שהרמב"ם מסכים להם במקצת. אומנם כיוון שמדובר בכוחות על־טבעיים שקשה למדוד אותם, רבו המשקרים בעניינים אלו. עם זאת הבאתי את דעת הרמב"ם ודעימיה בכבוד הראוי, כדי שכל מי שדעתו נוטה אליהם, יחוש בנוח אם אינו מקבל כלל את דעת הרמב"ן והמקובלים.
"שלישית, דווקא מתוך הכרה בכוחות אלה וביאורם כראוי, ניתן להבין מדוע לא נכון ולא כדאי להשתמש בהם, וכעמדת רוב חכמי הסוד. כך יוצא שלמעשה ההדרכה הראויה מוסכמת על רוב ככל חכמי ישראל".
מסירות נפש
"הספר נכתב בימי מלחמה קשה, כאשר רוב תלמידי ישיבתנו לחמו בחזית ברציפות כל המלחמה, וכמאתיים וחמישים גברים בעלי משפחות ביישוב שירתו במשך מאות ימים בחזיתות השונות. בפרק ד' עסקתי במצוות מסירות הנפש ובמעלת מקדשי השם. בהלכה ב' הבאתי את דברי חכמים (סנהדרין קי, ב): '"אספו לי חסידיי" - אלו צדיקים שבכל דור ודור, "כורתי בריתי" - אלו חנניה, מישאל ועזריה שמסרו עצמם לתוך כבשן האש, "עלי זבח" - אלו רבי עקיבא וחבריו שמסרו עצמם לשחיטה על דברי תורה'. בהשראת גבורתם של גיבורי דורנו, כתבתי: 'ראוי להמשיך לדרוש בימינו את הפסוק "ויגידו שמים צדקו" - אלו החיילים והמתיישבים שחירפו נפשם על הגנת העם והארץ'.
"הספר מוקדש לעילוי נשמת כל הגיבורים שלחמו על הגנת העם והארץ, בתוכם תלמיד הישיבה אילן כהן הי"ד, שהתנדב ועלה לארץ ללמוד בישיבה ולשרת בצבא. וכן קרוביי, האחים היקרים, נעם וישי סלוטקי הי"ד. בבוקר שמחת תורה, כששמעו על ההתקפה הקשה על היישובים בגבול עזה, נחלצו מיוזמתם להצלת אחיהם ונפלו בקרב גבורה על הגנת קיבוץ עלומים. נועם וישי הם בניהם של הרב שמואל וטליה סלוטקי. טליה היא בת דודי הרב איתן איזמן שליט"א.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
