ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה שלא לגנוב נפש מישראל, שנאמר: "לא תגנוב" (שמות כ')
סיפורה של מצוה
התלמידים בישיבת ראדין לא האמינו למשמע אוזניהם, החפץ חיים, רבם הנערץ, הידוע כל כך בשמירה על לשונו, מתבטא על יהודי ואומר עליו 'ימח שמו'. אומנם הוא הזכיר זאת בצירוף לשמו של אחד ממנהיגי המשכילים שהתבולל, אך אף על פי כן, מהחפץ חיים שהקפיד כל ימיו שלא להוציא מילה רעה מפיו על אף יהודי, שכך יאמר?!
בתום השיעור התקבצו סביב הרב כל התלמידים, ובדחילו ורחימו שאלוהו לפשר ההתבטאות החריפה. הרב סב על עקביו ועלה שוב לדוכן. "על מנת שלא יהיו כאן אי הבנות אבהיר מדוע בחרתי להשתמש בכינוי זה על אותו אדם" אמר לתלמידיו, והחל לספר: "כשהייתי ילד קטן תנועת ההשכלה בהנהגת אותו אדם התפתחה ביותר. יום אחד שמע אותו איש כי בעיירה קטנה ישנו ילד פלא, ישראל מאיר שמו, שכולם מדברים עליו שעתיד לצמוח לגדולות. האיש החליט לנסוע לשם ולנסות להטות את לב הילד לתנועת ההשכלה. ימים רבים נסע עד שהגיע לעיירתנו. בהגיעו, לא בזבז זמן, הוא פנה מיד אל בית המדרש והחל לחפשני. הוא בא אלי במסווה של למדן המתקשה בלימודו, ולאט לאט החל להרצות את משנתו הכפרנית. עניתי לו בחריפות רבה, וכשהבנתי כי כל מטרתו הינה להחטיאני עזבתי אותו במהירות וסרבתי להמשיך עימו בשיחה. הוא נשאר עוד מספר ימים בנסיון לחדש את הקשר אולם אני נשמרתי ממנו מאוד, עד שהתייאש ונסע".
המשיך החפץ חיים: "כעת נותר לדון מה היה האינטרס של אותו אדם. אדם שמנסה להחזיר את חברו בתשובה הרי הוא עושה זאת מתוך אמונה ברבש"ע ופועל בשליחותו. אולם איש זה שהצהיר על עצמו כי הוא כופר, ודאי לא עשה זאת מתוך שליחות כזו. רווח אישי, אין לו מכך שאפסיק לשמור תורה ומצוות, כך שלא נותרה שום אפשרות אלא לומר כי עשה זאת מכוח הסיטרא אחרא בעצמו, שרק לו יש עניין להכשיל את בני ישראל". סיים החפץ חיים: "מי ששם עצמו כשליח הסיטרא אחרא, ומנסה להחטיא את הרבים, עליו ניתן וצריך לומר 'ימח שמו' שכן כל כוחו הינו בשמו, ועל כך אמרו חז"ל "גדול המחטיאו יותר מההורגו".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
42 - "לא תגזול"
43 - גנבת נפשות
44 - לא תכחשו
טען עוד
בתום התפילה, לאחר שגמר לקפל את תפיליו, חיפש האורח את סידורו המהודר, על מנת להכניסו בתוך נרתיק התפילין. אולם להפתעתו הסידור נעלם. הוא החל בחיפושים קדחתניים בכל בית הכנסת אך לא מצאו. חיפש בארונות שמא מאן דהוא הכניסם לשם, תחת הספסלים ובכל מקום אפשרי. משלא מצאו הבין כי כנראה מישהו לקחו וגנבו ממנו. הוא החל לבלוש מסביב, עד שראה ילד קטן לומד בשקידה, שעוררה את חשדו. הוא קרא למארחו ואמר לו כי יש לו תחושה כי הילד הזה לקח את סידורו. המארח חייך ואמר כי ילד זה הינו שלמה זלמן, אחיו של ר' חיים מוולאוז'ין, גאון עצום שגאוות העיר על ילד זה, ואין שום סיכוי כי הוא יעבור על לאו מפורש של "לא תגנוב"! לפתע נשמע קולו של שלמה זלמן הקטן: "גם אם הייתי לוקח את הסידור לא הייתי עובר על 'לא תגנוב'"! המתפללים ששהו במקום הביטו עליו בתמיהה, הרי זה לאו מפורש שאסור לגנוב... שלמה זלמן חייך ואמר: "בספר ויקרא כתוב 'לא תגנובו' ומבאר רש"י מדוע נכתב איסור זה שוב, לאחר שבעשרת הדיברות כבר נכתב "לא תגנוב", ומבאר שם כי "לא תגנוב" זה בגונב נפשות מישראל, כך שאם הייתי לוקח את הסידור, חלילה, הייתי עובר על 'לא תגנובו'.
מצוה להורות
אמרו בעלי המוסר, באיסור של לא תגנוב, שלא לגנוב נפשות, כלול גם האיסור שלא לגנוב נפשות מעבודת ה', כלומר שלא להחטיא את חברו, בנוסף לאיסורים נוספים שעובר המחטיא את חברו. לפעמים נשמע כאילו להחטיא את הזולת זה לגרום לו לעבוד עבודה זרה לפחות, אולם להחטיא את חברו יכול להיות הרבה יותר פשוט מכך - אדם שמדבר לשון הרע אזי הוא מכשיל את השומע באיסור חמור ביותר, אדם ש'מקרר' את עבודת ה' של חברו ואפילו במצוה אחת עלול להכנס אף הוא לגדר של מחטיא את חברו. וכמובן ניתן ללמוד מכך להיפך: מה רבה זכותו של אדם המקרב את חברו לקיום מצוות ואפילו רק למצוה אחת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
