ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלקנה בן שלומית
מספר הפעמים המועט של מתן צדקה בסקר עומד בניגוד חריף למצב שקיים בחוגים יהודיים דתיים בישראל וגם בתפוצה. ביום ראשון ממוצע במונסי, לפי מיטב זיכרוני, אנשים נתנו עשר תרומות ביום אחד. בקהילות שביקרתי בהן בארה"ב בזמן האחרון, אני יכול להעיד שהמצב לא השתנה כלל וכלל.
התלמוד אומר לנו "צורכי עמך מרובין". התורה עצמה מזהירה אותנו ש"לא יחדל אביון מקרב עמך". לכן ברור שמתן צדקה הוא מאפיין קבוע בחיים של כל יהודי דתי. מי ייתן וכולנו נזכה להימנות על הנותנים ולא על המקבלים.
באלפי שנות ההיסטוריה שלנו הפך מתן קבוע של צדקה לנורמה ולערך מרכזי בחיינו. שוב, אני לא מדבר על הסכומים שנתרמים לצדקה. הסכומים האלה משתנים, ובצדק, מאדם לאדם וממטרה למטרה. אני מתייחס לתדירות מתן הצדקה, להרגל לתת שוב ושוב ושוב. בהשקפת העולם היהודית זה המבחן האמיתי של הצדקה ושל הנתינה.
על אף שאין לי הוכחה בדוקה לכך, אני משוכנע שהיכולת לתרום באופן סדיר קשורה לקיום מצוות התורה. הניסיון האישי שלי מחזק את הטענה הזאת. אנשים שזקוקים לעזרה פונים תמיד לחפש אותה בשכונות של יהודים דתיים. העולם היהודי הדתי יצר מערכת מורכבת של ארגוני צדקה וגמילות חסדים לנזקקים. המערכת הזאת כוללת מאות אגודות שמשאילות ציוד בחינם, שמספקות סיוע רפואי, שמקיימות תוכניות לרווחה חינוכית, שמסייעות לזוגות צעירים להינשא ועוד אינספור שירותים ומעשי חסד אחרים. על אף שלא פעם יש גם סיוע ממשלתי במצבים כאלה, רוב רובם של ארגוני הצדקה האלה ממומנים על ידי אנשים פרטיים ועל ידי הקהילה כולה, לא רק העשירים שבה.
ראיתי קבצנים שחלקו את התרומות הדלות שהם קיבצו עם אנשים אחרים שמזלם האיר להם פנים פחות. התלמוד מצדיק אפילו מתן צדקה לרמאים ולנוכלים שמנצלים את נדיבות לבנו באומרו "בואו ונחזיק טובה לרמאים שאלמלא הם, היינו חוטאים", מפני שאלמלא היו אנשים שהיינו חושדים שהם רמאים, לא היה לנו תירוץ להימנע מלקיים את חובתנו ולתת צדקה. התורה תמיד תובעת מאתנו לטעות לצד הטוב והחמלה. אסור לנו להתחרט או להצטער על מתן צדקה או סיוע.
בחברה המאורגנת מדי שלנו, אנשים רבים לא נותנים צדקה ישירות לנזקקים. הם תורמים בעיקר לארגונים גדולים שאחראים לחלוקתה. הארגונים האלה חיוניים וחשובים, ומרביתם עושים את עבודת הצדקה שלהם בתבונה, ביושר וביעילות. עם זה, למתן צדקה מסוג זה אין פנים ואין רגש, ואין בו פן אישי, במידה רבה. נתינה כזאת גם מגבילה את מספר הפעמים שאדם נותן. הרמב"ם מציין שמוטב לתת חמישה שקלים לעשרה עניים מלתת חמישים שקלים לאדם אחד. סכום הצדקה לא משתנה, אבל כשאדם נותן עשר פעמים, הוא מאמן את ידו בנתינה, ולכן שריר הצדקה שלו לא יתנוון עם הזמן.
התורה גם רצתה שיהיה לנו קשר אישי עם העני והנצרך. ההלכה דורשת מאתנו לא רק לתת צדקה אלא גם אומרת לנו איך לתת צדקה. מילה טובה או חיוך גם הם חלק ממעשה הצדקה. לאנשים שנותנים צדקה כחלק משגרת חייהם קל יותר להתגבר על רגש טינה או תחושת ניצול. כדי שמתן הצדקה יועיל לנותן לא פחות מאשר למקבל, הוא צריך להיות חלק קבוע ומתמשך בחייו ובמעשיו של האדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
