ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
מצות לא תעשה שלא לבייש את חברו, שנאמר: "ולא תשא עליו חטא" (ויקרא י"ט)
סיפורה של מצוה
בקושי רב סחב את המזוודה שהייתה כבדה לו ביותר. החום המעיק לא הקל עליו את המשא, ועייפותו הרבה מהנסיעה הארוכה תרמה אף היא את שלה. ביציאה מתחנת הרכבת הוא תר אחר יהודי מתושבי העיר, על מנת שיראה לו היכן המלון בו הזמין לעצמו מקום לשהות בכל ימי שהותו בעיר בריסק. לאחר מספר דקות הוא פגש ביהודי שנענה בשמחה לבקשתו והסביר לו מהי הדרך לבית המלון. אולם כשראה כי אינו מבין את הוראות ההליכה, ביקש האורח מהיהודי המקומי כי ילווה אותו ויראה לו בפועל את הדרך. "גם אודה לך מאוד אם תוכל לעזור לי אף לסחוב את המזוודה הכבדה שכן עייף אני מאוד מהנסיעה הארוכה" הוסיף ואמר. לא ידע האורח כי מורה הדרך והסבל אותו בחר הינו לא אחר מאשר רב העיר הגאון רבי חיים.
כשהתקרבו לבית המלון נעמד הרב והסביר לאורח כיצד עליו להמשיך בדרך. האורח שהמחשבה על נשיאת המזוודה הכבדה לא נעמה לו, הפציר ברב שיואיל בטובו להשלים את המצוה, לקחת את המזוודה עד לבית המלון, ולא להשאירו חסר אונים באמצע הדרך. "הרי הוכחת כבר כי המשא עבורך אינו כה כבד, לעומת זאת אני בקושי מצליח להרים את המזוודה, וכל שכן ללכת איתה". אולם הרב היה תקיף בסרובו, ופנה והלך לביתו.
למחרת בבוקר, הציע אחד ממכריו של האורח לקחתו לביתו של הרב להקביל את פניו. האורח שמח על ההזדמנות להכיר את גדול הדור, רבי חיים רב העיר, וקפץ על ההזדמנות. כשהגיעו לביתו של הרב, החוויר האורח כשזיהה את הרב כאותו יהודי שסחב עבורו את המזוודה הכבדה אתמול. הוא החל להתנצל בפני הרב כשחיוורון נסוך על פניו. הרב חייך לעומתו ואמר לו כי אדרבה הוא מודה לו על שזיכה אותו במצות גמילות חסד ופריקת המשא מחברו וכו'. הרב המשיך עד שהרגיש כי דעתו של האורח נחה, אז פנה האורח אל הרב והתנצל על השאלה אותה עומד הוא לשאול את הרב: "יודע אני כי לא ראוי לשאול שאלה זו, אולם אני מעוניין ללמוד מאורחותיו של הרב - מדוע לקראת בית המלון הרב עמד מעזרתו ולא סיים את המצוה בשלמות"?! הרב חייך וענה לו: "הרי אתה לא ידעת כי אני רב העיר. מן הסתם כשהיינו נכנסים לבית המלון כשאני נושא את חפציך, היו הנוכחים מקימים קול צעקה עליך - כיצד אתה מעז להשתמש כך ברב העיר וכו' וממילא הייתה נגרמת לך בושה גדולה ביותר. לכן העדפתי לוותר על שלמות המצוה, לתת לך להקפיד עלי קצת בזה שאינני עוזר לך יותר, והעיקר שלא תגרם לך שום בושה".
*
השערות שונות העלו בני משפחתו של הצדיק רבי מאיר חדש זצ"ל, המשגיח בישיבת חברון, לפשר בקשתו של הרב לצאת מחדרו. כחצי שעה קודם לכן, עם כניסתו של הרופא לחדרו של הרב, המאושפז בבית החולים, במטרה לקחת מדמו של הרב לבדיקה, ביקש הרב מכל הנוכחים להמתין מחוץ לחדר עד לסיום לקיחת הדם. היה ברור כי הבקשה אינה קשורה לעצם הבדיקה, שכן שעות ספורות קודם לכן, כשנזקק הרב לבדיקה כזו, לא נשמעה מפיו דרישה מהנוכחים לעזוב. לאחר שחזרו לחדרו שאלוהו לפשר בקשתו, אולם הרב סירב בכל תוקף לבאר את כוונותיו.
לאחר מספר חודשים כשאחד מבני המשפחה שב והעלה מקרה זה בפני הרב, נענה הרב והסכים לבאר את פשר בקשתו דאז. "אותו רופא שבא ליטול ממני את הדם לבדיקה הינו רופא מומחה בעל ידע נרחב. אולם בכל הקשור ללקיחת דם אינו מוכשר כל כך ואינו מוצא בקלות את הוריד הנדרש, וחששתי שהימצאותם של אנשים רבים סביב הרופא, בזמן שאינו מצליח במלאכתו עלולה לביישו, ועל כן ביקשתי מכל הנמצאים להמתין בחוץ עד שהרופא יסיים את מלאכתו".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
60 - לא תחמוד
61 - "שלא לבייש את חברו..."
62 - "לא תקום..."
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
