- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי הרמב"ן
- שער הגמול
חלק ב - מהות גמול הנפש והעוה"ב
כתבות בנושא חלק ב - מהות גמול הנפש והעוה"ב
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
שיעורים בנושא חלק ב - מהות גמול הנפש והעוה"ב
הכרחיו של הרמב"ם לשיטתו במהות העוה"ב
שיעור מס 48
שער הגמול - המחלוקת עם הרמב"ם ב. הרמב"ן תמה על הרמב"ם - הסובר שהעוה"ב הינו עולם הנפשות הבא לאדם מיד עם פטירתו - מדוע א"כ הוצרך להאריך להוכיח שאין בו גוף, שהרי דבר פשוט הוא שאין לגוף המונח בקבר חלק בעולם זה, ואחר יישב זאת וביאר את הסיבות שהרמב"ם הוצרך לזה, והתאמץ להציג כראוי את סברת הרמב"ם אף שהוא חלוק עליה למעשה.
שורש המחלוקת של הרמב"ם והרמב"ן על העוה"ב
שיעור מס 47
שער הגמול – המחלוקת עם הרמב"ם א. לאחר השלמת הצגת שיטתו במהות העוה"ב עם מקורותיה מדברי החכמים נפנה הרמב"ן להציג את דעת הרמב"ם בעניין ולחלוק עליה. תוך כדי הצגת השיטות הרחבנו לבאר את המקורות לכל שיטה ומהו שורש המחלוקת היסודי שבו נחלקו וממנו נבעה המחלוקת כולה על כל השלכותיה ופרטיה.
פסגות בהשגת ה' והנאה מזיו השכינה בעוה"ב
שיעור מס 46
שער הגמול – סיום עניין העוה"ב ומעבר למחלוקת עם הרמב"ם בעניין. הרמב"ן סיים את ביאורו למהות העוה"ב ביאור כמה מדרשים מספר הבהיר ודברי חז"ל על עניינו של העוה"ב ומעלת ההשגה העליונה שתהיה בו, ומתוך כך עבר לדון בדעת הרמב"ם בעוה"ב, ולפני נקודת המחלוקת ביניהם הוא פתח בתיאור הדבקות הנשגבת של הנבראים בהשגת ה' לעוה"ב שנתבארה ע"י הרמב"ם, והרמב"ן התפעל מהדברים, שיבח אותם והראה להם מקורות מדברי חכמינו.
הרמז לכל ימות העולם בששת ימי בראשית
שיעור מס 45
שער הגמול – עניין העוה"ב ח. הרמב"ן אצלנו ובפירושו לתורה הרחיב להשוות את קורות ההיסטוריה (על ששת אלפיה והאלף השביעי של העוה"ב) לששת ימי בראשית עם השבת שאחריהם, ולששת שנות השמיטה עם השמיטה והיובל שאחריהם. הרחבנו מעט במשמעויות הדברים ובמחלוקות שנפלו בהבנת דברי הרמב"ן הללו.
תשובות לטענות הפילוסופיה על נצחיות הגוף לעוה"ב
שיעור מס 44
שער הגמול – עניין העוה"ב ז. הרמב"ן לימד על אפשרות זיכוך הגוף ע"י הראות כח הנפש עליו, וקיומו לנצח על אף ביטול גשמיות היסודות, והשיב לטענות הפילוסופיה והמדע שאינם מכירים מעיקרם אלא את מציאות הגוף הנמוכה שהינה תולדה של חטא אדם הראשון, שבלעדיו ולאחר תיקונו יחיה האדם ויתקיים עם נפשו וגופו לנצח.
עניין ה"מן" בדור המדבר ומזון הגוף והנפש מזיו השכינה לעוה"ב
שיעור מס 43
שער הגמול – עניין העוה"ב ו. הרמב"ן ביאר את מהות המזון וסיבת הקיום של הגופות הזכים והנפשות לעוה"ב, שעניינם כעין מהות המן שהינו מתולדות האור העליון, ואור זיו השכינה שהוא יסודו ועיקרו המקיים את בני העוה"ב ברצון ה'. והשיב לשאלת הרמב"ם מדוע הימצאות הגוף בעוה"ב בלא אכילה ושתייה אינה לבטלה, שכן מועילה היא לסוד גדול שיש בצלמו ובדמותו שחפץ בה ה'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
