- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- כתבי הרמב"ן
דרשה לראש השנה
כתבות בנושא דרשה לראש השנה
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
שיעורים בנושא דרשה לראש השנה
תמצית דרשתו המופלאה של הרמב"ן לראש השנה
דרשה לראש השנה, שיעור מס' 18, סיום וסיכום.
תחילה השלמנו את ביאורו של הרמב"ן על עניינה של א"י וגודל מעלתה ועוצם האחריות לשוב בתשובה שלימה בה, ואחר תמצתנו את עשרת העניינים שלימד הרמב"ן בכל הדרשה כולה (א-קריאה להבין עניינו של ר"ה ע"פ הכתוב, ב-אופני מניין החודשים ע"פ התורה, ג-מהות מצוות ה"שבתון", ד-"זכרון תרועה"=יום דין, ה-על מה נידונים בר"ה ובכלל, ו-ה"תרועה" שבתורה – בשופר, ז-מהות השפור ודיניו, ח-מהות התרועה ואיכותה, ט-מדיני תפילת ר"ה, י-התשובה בא"י). בכלל הרצאת הדברים הראינו שציריה המרכזיים הם המקום והזמן, ששניהם התחברו להם באותו ראש השנה מיוחד שזכה הרמב"ן לשהות בו בסוף ימיו בארץ ישראל, מה שהוביל שכל דברי הדרשה נסבו על עניינו של ר"ה ועניינה של ארץ ישראל.
התשובה העליונה הנדרשת בארץ ה'
דרשה לראש השנה, שיעור מס' 17, עניין י1.
הרמב"ן ביאר את עוצם מעלתה של התשובה, ותשובת ימי הדין והרחמים בפרט ובארץ ישראל שהיא "ארץ ה" באופן מיוחד, ומתוך הבנה זו של גודל התשובה וגודל החסד האלוקי שבנתינתה – לימד הרמב"ן את כובד האחריות והצורך "לנצל" את אפשרות התשובה הזו ועל החומרא הרבה שיש בהתרשלות ממנה. בהקשר זה הרמב"ן מרחיב ללמד על עניינה ומעלתה של ארץ ישראל שבה ההשגחה האלוקית ישירה לעומת השגחתו בשאר הארצות ולשאר האומות שאותה מנהל הקב"ה דרך שרים, מלאכים מזלות וכוחות הטבע.
תפקיד תפילת הש"צ ומשמעות תפילת הציבור
דרשה לראש השנה, שיעור מס' 16, עניין ט2.
הרמב"ן הציג את מחלוקת רבן גמליאל וחכמים על אודות תפקידה של תפילת השליח ציבור אחר תפילת הלחש של הציבור בראש השנה ובשאר השנה כולה, ולאחריה ביאר את מנהגם הייחודי של הגאונים בעניין מתוך הבהרת חשיבות מנהגם ותוקפו כממשיכי ישיבות האמוראים היושבים במקומותם והנוהגים במנהגיהם במסורת רציפה חיה.
דיני המלכויות, זיכרונות ושופרות, וההוספות בתפילות ראש השנה
דרשה לראש השנה, שיעור מס' 15, עניין ט1.
תחילה השלמנו וסיכמנו את דיני התקיעות ומניינם לפי הרמב"ן ולפי המנהג הרווח כיום, ואחר למדנו את הלכותיהם של פסוקי ה"מלכויות, זיכרונות ושופרות" (האפשרות להוסיף ולקצר בהם, ומיקום התקיעות אחריהם), ועל ההוספות בברכות התפילה מראש השנה ועד יוה"כ.
היתר התקיעות בשבת בפני בי"ד – האם שייך בימינו?
דרשה לראש השנה, שיעור מס' 14, עניין ח4.
תחילה השלמנו את ביאורו המחודש של הרמב"ן למנהגינו בסדר התקיעות על סדר הברכות, ואחר למדנו את ביאורו לדין המשנה שלא לתקוע בשבת, ומה היה בעניין זה בזמן שעוד היה המקדש קיים ומה נתחדש בתקנת ר' יוחנן בן זכאי לאחר חורבנו, שלפי זה גם נפסקת ההלכה בזמנינו זה.
מהות ואיכות התרועה והתקיעות בראש השנה
דרשה לראש השנה, שיעור מס' 12, עניין ח2.
אחר הדרמה שהתרחשה בזמן התקיעות בבית מדרשם של בעלי התוספות, והויכוח שהיה על כשרות התקיעות והעברת התוקע, מוסיף הרמב"ן להפתיע שלדעתו כל הצדדים והטענות שנאמרו שם ע"י כולם לא היו מדויקות, והוא מברר בראיות מהם גדרי ההפסקות הפוסלות באמת בתקיעות, ומהם צלילי התקיעות ושיעוריהם המדויקים לפי דעתו.
מהות קולות השופר מהתורה
דרשה לראש השנה, שיעור מס' 11, עניין ח1
תחילה ביאר הרמב"ן את מניין קולות השופר הנדרשים לשמוע בראש השנה ואת מקורם מן התורה, מן הקבלה ובשל הספקות שנפלו בהם, ואחר החל לבאר את דיני ההפסק הפוסל בין התקיעות. בהקשר האחרון סיפר הרמב"ן מעשה מאלף שחווה רבו, ר' נתן ברבי מאיר, בהיותו בתקיעות ראש השנה בבית מדרשם הגדול של בעלי התוספות בדנפיר שבצרפת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
