פרקי הכלאם עא-עו |
  • בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מורה נבוכים
  • חלק א - דעת ה' א-ל עולם

פרקי הכלאם עא-עו

    1 רבנים
    19 שיעורים

כתבות בנושא פרקי הכלאם עא-עו

סדרה בנושא פרקי הכלאם עא-עו

  • קריאה אחת ארוכה בשם ה' א-ל עולם
    51 דק'

    קריאה אחת ארוכה בשם ה' א-ל עולם

    שיעור 98 - ח"א, השלמת פרק עו[2], ועימו השלמת ח"א וסיכומו

    תחילה, למדנו את דרכם השלישית של ה"מדברים" לשלילת הגשמות ואת חתימתו של הרמב"ם לפרקי ה"מדברים" ולאגרתו הראשונה מספר המורה. אחר, עם השלמת פרק עו וח"א כולו, סיכמנו את החלק בכללו, ואת חטיבת "פרקי דרך ההוכחה" בפרט(פרקים סז-עו), ועיינו בתכניו המרכזיים של ח"א ובמבנהו ובמקומו ביחס לכלל ספר המורה כולו.

  • אחדות ה' וכל יכולתו
    41 דק'

    אחדות ה' וכל יכולתו

    שיעור 96 - ח"א, פרק עה

    למדנו את חמשת הדרכים שהביא הרמב"ם בשם ה"מדברים" להוכחת אחדות ה', ומדוע לדעתו דרכים אלו כולן הן אינן מוכרחות (א. המניעה ההדדית, ב. השונות, ג. הרצון הא-להי, ד. הכרח לפועל אחד ואפשריות השאר, ה. מוגבלות היכולת הא-לוהית). מתוך דיון זה הגענו לדיון עמוק יותר בעניין תפיסת מוחלטות היכולת הא-לוקית, והצגנו בעניין הבדל בין שיטת הרמב"ם ורוב הראשונים לבין שיטת המהר"ל, הרמח"ל ורבינו הראי"ה.

  • שלילת הגשמות ל"מדברים"
    30 דק'

    שלילת הגשמות ל"מדברים"

    שיעור 97 - ח"א, פרק עו[1], פסקאות 1-8

    למדנו את שתי הדרכים הראשונות (מתוך השלוש) שלפיהן ביססו ה"מדברים" את שלילת הגשמות מהבורא, ואת דחיית הכרחיותן על ידי הרמב"ם (דרכיהן שלמדנו הן: א. מחמת היות הגוף מורכב מאטומים רבים, בעוד כבר הוכחה אחדות הבורא. ב. נמעות הדומות בין הבורא לבריאה).

  • אינסוף נפשות ואינסוף בזה אחר זה
    39 דק'

    אינסוף נפשות ואינסוף בזה אחר זה

    שיעור 95 - ח"א, השלמת פרק עד[3], פסקאות 18-25

    למדנו על הדרך השביעית של ה"מדברים" לאישוש חידוש העולם, סיימנו את הפרק, וסיכמנו את 7 ראיותיהם לחידוש שנתבארו בו. בכלל הדברים נגענו בנושא העמוק של הגדרת מהות הנפש הנשארת לאחר מות הגוף, שהרמב"ם הוצרך להתייחס לזה מעט, וכן בויכוח העמוק על אפשרות המצאות אינסוף בזה אחר זה ל"מדברים", לרס"ג וחוה"ל ולרמב"ם.

  • אפשריות הטבע והכרעתו על ידי הבורא
    37 דק'

    אפשריות הטבע והכרעתו על ידי הבורא

    שיעור 94 - ח"א, פרק עד[2], פסקאות 10-17

    למדנו את הדרכים החמישית והשישית של ה"מדברים" להוכחת חידוש העולם. בדרך החמישית - דרך הייחוד - למדנו כיצד מציאות הבחנות שונות בטבע שלא ניתן לתת להם סיבה טבעית כל שהיא מדוע נעשו כפי שהן ולא אחרת - מלמדת על "מייחד"-"בורא" חיצוני לבריאה שגרם שיהיו כפי שהן. למדנו גם כיצד השתמש הרמב"ם בעיקרון זה לביסוס חידוש העולם אך בלא הכחשת הסיבתיות הטבעית, שלא כ"מדברים''. ובדרך השישית דחה הרמב"ם יומרה להמצאת דרך חדשה והראה שיסודה אינו אלא הדרך החמישית הידועה, והראה גם כשלים נוספים שנכללו בה.

  • סוגי אינסוף
    38 דק'

    סוגי אינסוף

    שיעור 92 - ח"א, השלמת פרק עג[6], פסקאות 55-64

    למדנו את ההנחות האחת עשרה והשתיים עשרה של ה"מדברים" ועימם סיימנו וסיכמנו את עיקרי הפרק. בהנחה האחד עשר למדנו על סוגי האינסוף ואלו מהם אפשריים במציאות לפי הפילוסופים ולפי ה"מדברים". ובהנחה השתיים עשר למדנו על גבולות החושים ותעתועיהם וכיצד השתמשו ה"מדברים" בעובדה זו להעמדת שיטתם.

  • ארבע דרכים לחידוש העולם
    31 דק'

    ארבע דרכים לחידוש העולם

    שיעור 93 - ח"א, פרק עד[1], פסקאות 1-9

    התחלנו ללמוד את דרכי ה"מדברים" להוכחת חידוש העולם ומציאות ה'. הספקנו ללמוד את ארבעת הדרכים הראשונות שהרמב"ם הביא בשמם. בכל אחת מן הדרכים ביארנו ע"פ הרמב"ם על אלו הנחות אותה דרך נסמכת ומדוע היא אינה וודאית ואינה מספיקה לפי הרמב"ם.

  • שכל ודמיון, אפשרות והכרח, חופש א-לוהי וטבע
    41 דק'

    שכל ודמיון, אפשרות והכרח, חופש א-לוהי וטבע

    שיעור 91 - ח"א, המשך עג[5], פסקאות 47-54

    השלמנו את עיוננו בהנחה העשירית של ה"מדברים" ש"כל מדומה אפשר". הרמב"ם האריך להבחין בין שכל לדמיון, האריך להוכיח שאין לסמוך על הדמיון בהכרת המציאות לאשורה והסיק מכך על הצורך לבחון ולהכיר את המציאות ע"י השכל בדווקא. לאחר בירור יסודי זה הוא חדר לעומקו של הויכוח בין הפילוסוף ל"מדבר" ולמורכבות שיש בהכרעה באותו ויכוח. ובסיום דבריו, רמז הרמב"ם לדעתו שלו הממצעת בעניין, שאינה לא כדברי זה ולא כדברי זה, ואנו השתדלנו לבארה יחד עם השוואה לדברי חכמים נוספים מחכמי ישראל שעסקו בסוגיה עמוקה זו.

  • ''כל מדומה – אפשר''
    36 דק'

    ''כל מדומה – אפשר''

    שיעור 90 - ח"א, המשך פרק עג[4], פסקאות 37-46

    הרמב"ם מלמד כי ההנחה העשירית של ה"מדברים" ש"כל מדומה אפשר" הטוענת כי אין בעולם כל חוקיות טבעית כלל - היא התכלית שאליה כיוונו ה"מדברים" בכל תפיסת העולם שאותה ציירו בתשע הנחותיהם הקודמות. בכלל הנחה זו, התחלנו לעסוק גם בדברי הרמב"ם ובשיטתו עצמו ביחס לאפשריות ולחוקיות שבטבע, וביחס בין הנס והטבע ובין השכל והדמיון לשיטתו. הבחנות יסודיות אלו יתבררו בע"ה בשיעור הבא.

  • מוחלטות פועל ה' המעדירה את פועל האדם
    40 דק'

    מוחלטות פועל ה' המעדירה את פועל האדם

    שיעור 89 - ח"א, המשך פרק עג[3], פסקאות 27-36

    השלמנו את לימוד הנחת היסוד השישית של ה"מדברים" והנובע ממנה, והמשכנו ולמדנו את הנחותיהם השביעית, השמינית והתשיעית. בהנחות אלו פגשנו בצורה יותר מעמיקה את השקפת עולמם של ה"מדברים" וקיצוניותה בעניין ביטול הבחירה החופשית, וביטול הטבע והסיבתיות לחלוטין, בעניין מציאותם של ההעדרים ובשלילת המהות והייחוד מכלל הנבראים. יחד עם הדברים דיברנו על היחס בין דעת חוה"ל ואחדים מחכמי ישראל שאימצו חלק מיסודות ה"המדברים" ועל ההבדלים שעדיין נשמרו ביניהם.

19 שיעורים בנושא פרקי הכלאם עא-עו

רבנים בנושא פרקי הכלאם עא-עו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il