משמעות חורבנות ירושלים, הר המלך וביתר
שיעור 33 - תמצית פרקים ה-ז
בפרקים ה-ז המהר''ל מסביר את אגדות החורבן, כדי שנבין מה היה בחורבן שהגיע בעקבות החטא, וזהו חלק ממגמתו לבאר את סיבות הגלות לפני ביאור הגלות עצמה. בפרק ה מפרט על חורבן ירושלים שמסמלת את השראת השכינה והשפע הרוחני והגשמי שנמשך מכוחה, בפרק ו על חורבן טור מלכא שמסמל את ריבוי האוכלוסיה שהיה לישראל, ובפרק ז על ביתר שמסמלת את החוזק. זה מהלך אחד, שמתאר מהם המעלות של אנשי בית שני שאבדו בחורבן. בשלב הבא שעוד נלמד אח"כ בע"ה בפרק ח מבאר המהר"ל את זמני הצומות, ובפרק ט מפרש את מגילת איכה. יוצא שבכל הפרקים האלה, מבאר המהר"ל את סיבות הגלות שהם החטאים שגרמו את חלקי החורבן השונים על פי חז"ל. המהר''ל מסביר שלא במקרה חז"ל מביאים דוקא את הסיפורים הללו, אלא שכל מקום ייצג כח שהיה בכל הארץ, כנ"ל. המהר"ל רגיל לבאר ולדרוש את המספרים באגדות חז"ל, ומראה איך המספרים רומזים למשמעויות שחז"ל באים ללמד. הרחבנו מטעם ללמד את דרכו בזה.