
- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי הראי"ה קוק
- אורות התחיה
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
כתבות בנושא אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

למה אנחנו מחכים לבית המקדש?
מה בכלל החיסרון בכך שאין לנו בית מקדש עכשיו? הרב שמואל אליהו בתשובה מתומצתת.

זרע אדם וזרע בהמה
הרב קוק מסביר שבתהליך הגאולה יש שני צדדים - "זרע אדם" האחראי על הצד הרוחני ו"זרע בהמה" האחראי על הצד המעשי. צפו ברב זלמן מלמד המבאר בשיעורו כיצד רק על ידי שילוב הצדדים תופיע הגאולה בשלמות.

למה לחגוג ביום העצמאות?
מה בכלל השמחה ביום העצמאות - ראשי המדינה פועלים בצורה לא נכונה, הורסים בתים של יהודים, גורמים סכנה למתנחלים ועוד ועוד- אז למה לחגוג? תשובתו של הרב דב ליאור.

מה אנחנו צריכים לעשות?
הרב עזריה אריאל מפרט על ההשלכות של ההבנה באיזו תקופה אנחנו נמצאים - האם אנחנו עדיין בגלות, או שמדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו?
סדרה בנושא אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.

הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.

לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תורה שבכתב ותורה שבע"פ
אורות התחיה, פסקה נ , נ"ב
התורה שבע"פ בצורה הגלויה בא מן הארץ, אך בצורה הפנימית היא באה מהשמיים ומתחברת לתורה שבכתב. בגלות תורה שבע"פ מצתמצמת ומתחזקת מהתורה שבכתב אך בכ"ז היא יונקת ממנה. רק עמ"י יכול להאמין באחדות ה' בצורה שלמה כיון שאנחנו הכי קרובים אליו. אבל הגויים צריכים הרב צימצומים כדי להבין את אחדות ה'.

השאיפות והתורה של זמן התחייה
אורות התחיה, פסקה מז , מח
כשמסתכלים בצורה פנימית רואים את הגדולה המיוחדת של דורנו, עקבתא דמשיחא וכשלא מוצאים אותה אל הפועל זה גורם לכפירה. הפתרון הוא להרבות כלים ולהמשיך להוציא את הטבע הפנימי לפועל. בזמן הגלות התורה מצתמצמת וככל שמתקרב הקץ אור התורה מתגבר ומי שלא רגיל לתורה כזו יאבד את הביטחון.

ההתעמלות של צעירי ארץ ישראל – המשך
פסקאות לד-לה
אם נגיד לצעירים שעוסקים בהתעמלות שזה דבר רע זה רק ירחיק אותם, וגם מצד האמת זה לא נכון, ולכן צריך להסביר להם שהתורה אינה נגד ההתעמלות שלהם, אלא אדרבה זה מחזק את האומה ונותן כוח לצדיקים | תנועת החסידות באה להופיע את הרצון והדמיון שנעלמו בגלות כי לא היינו מחוברים למציאות, וכשמתחילה להופיע הגאולה הקב"ה מופיע במציאות, ולכן בחסידות הדגישו את עניין טהרת הגוף

ההתעמלות של צעירי ארץ ישראל
פסקאות לג-לד
כשהרב מדבר על חשיבות הגוף, הכוונה היא לכלל האומה, שעם ישראל צריך להיות בקומה זקופה | ההתעמלות של צעירי ישראל נותנת כוח לצדיקים העליונים, כי כל מה שנמצא בעולם הוא הופעה אלוקית של הקב"ה, ולפעמים ההופעה היא נסתרת, ואז היא מיוחדת בכך שהיא מחברת גם את צד החול לקב"ה | אדם שלא במדרגה גבוהה לא יכול לראות דברים כאלו כי הוא נלחם עם החול ולא מרומם אותו

הקדושה בחלוציות ובטבע
פסקה ל
הרב כותב על החלוציות שכל השאיפה שלה מלאה באש פנימי, אע"פ שכרגע זה לא בא לידי ביטוי | כל דבר טוב שיש בעולם יונק מהקודש, וככל שהוא יותר טוב מופיע בו יותר קודש | החלוצים באו לבנות את הבניין הלאומי של עם ישראל, והדבר דומה לתינוק קטן שרק מלכלך, אבל כשמסתכלים על העתיד רואים שיצא ממנו איש גדול

האהבה והאמונה הם הכוחות המרכזיים באדם
פסקה י"ז
שני הכוחות הכי חשובים באדם הם האהבה והאמונה, והפכם הוא הנורא ביותר | צריך להיות בשמחה ולראות בטובה שה' מטיב תמיד | הדרך לשלימות במידות אלו, היא על ידי הדביקות בתלמידי חכמים בצורה נכונה, ויחד עם רוח הקודש, יתגלה שבניין האומה והמצוות הן הדרכים לחיבור מרומם לה'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.

נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי

מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.






