- בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מצוות התלויות בארץ
- שמיטה
היתר המכירה
כתבות בנושא היתר המכירה
היתר מכירה או ירקות ערבים?
נדהמתי לשֵמע החדשות, שעסקנים פנו בבקשה לממשלה, כי זו תאפשר למגזר הערבי להרחיב את הגידולים החקלאיים שלהם, על-מנת שיהיו לציבור החרדי ירקות בשנת השמיטה. הבקשה הזו היא כל-כך אבסורדית, עד שקשה להאמין שעסקן ביקש אותה.
הקרונות שעיברו את השנה בלוד
בירושלמי מסופר ש"עשרים וארבע קרונות עברו את השנה בלוד" ומסופר שר' יהושע בן לוי, רבה של העיר לוד, רצה להחמיר ולקנות ירקות מגוי בשמיטה, ואז אליהו הנביא אסר זאת. אלו הם מעשיים סמליים, שדנים בהיתר למכור שדה לגוי בשמיטה כדי להמשיך ולעבוד בה.
היתר מכירה או יבול נכרי?
מה ההבדל למעשה בין היתר מכירה ליבול נכרי, הרי לבסוף בשניהם הפירות נקנים מגוי?
חלות של היתר מכירה על שדות הארץ
איסור לא תחונם ואיסור הערמה (ביטול המצווה), משמעות היתר המכירה מבחינה משפטית, הצורך בהיתר המכירה כיום והמאמץ לעזור לחקלאים לשבות בשמיטה.
שיעורים בנושא היתר המכירה
היתר המכירה בימינו
המציאות הכלכלית בימינו טובה בהרבה מימי תחילת ההתיישבות ואינה בגדר שעת הדחק, אך העובדה המצערת לפיה רוב הציבור אינו שומר מצוות מצריכה אותנו להשתמש עדיין בהיתר המכירה , החקלאי הפרטי לא יוכל לעמוד בתחרות מול המגדלים שאינם שומרים שמיטה, ולכן בשבילו זו שעת הדחק , השיקול של שמירת קדושת השמיטה על ידי הקהל הרחב של החקלאים והצרכנים גם הוא בגדר שעת הדחק , בטווח הארוך, על מדינת ישראל לתכנן מתווה שבו יוכל כל הציבור לשמור שמיטה בלי להיקלע למצוקה כלכלית
אוצר בית דין? היתר המכירה עדיף
המקור בתוספתא להיתר אוצר בית דין * העבודות שנדרשות בשביעית כדי שיגדלו פירות בכמות ובאיכות שישתלם לקוטפם * המחלוקת לגבי היתר החזון איש לעשות מלאכות הנדרשות לקיום הפירות * איסור סחורה בפירות שביעית, וכיצד הוא נפתר בהיתר האוצר * מחיר פירות האוצר חייב להיות נמוך משמעותית ממחיר השוק, ובפועל במקרים רבים זה לא כך * קשה לקיים מערכת אוצר גדולה שתמכור בזול ותהיה כלכלית * האפשרות לשימוש חלקי בפתרון האוצר * מסקנה: היתר המכירה מהודר יותר, לחקלאי וגם לצרכן
חרם שלא כדין
*המחלוקת נגד היתר המכירה כביטוי של התנגדות לציונות ולחילוניות * התנגדות החזון איש להיתר וטענתו שהמכירה היא בגדר שליחות לדבר עבירה * טענת החזון איש פוגעת בכבוד החולקים עליו ומבטלת את דעתם כאילו אינה קיימת כלל * עיוותים בחיי הציבור החרדי בגלל פגיעתם הקשה של בעלי המחלוקת והקנאים, שגורמת לגדולי הרבנים לחשוש להביע את דעתם * הסוברים שאסור לאכול מפירות שגודלו על פי היתר המכירה מגבבים סברה על גבי סברה לחומרא, ופוגעים בכבודם של גדולי ישראל שהורו להיתר
תולדות היתר המכירה
התעוררות בעיית השמיטה בשנת תרמ"ט, לראשונה לאחר הגלות , המחלוקת על היתר המכירה בין גדולי הפוסקים באירופה ובארץ ישראל, והסתמכות רוב האיכרים על דעת המתירים , בין האוסרים היו מי ששינו את עמדתם כשנוכחו בגודל שעת הדחק , בדור השני למחלוקת הושפעה עמדת המתנגדים החריפים להיתר מהתנגדותם לתנועה הציונית ולהתרופפות שמירת הדת בקרב החלוצים והאיכרים ,ההתקפות וההשמצות של קנאי הדור נגד הרבנים המתירים ,מדוע ההיתר מזוהה עם הרב קוק, למרות שהונהג שנים רבות לפני שעלה לארץ
למכור כדי לקיים "לא תחונם"
האם במכירת הקרקעות לנוכרי במסגרת היתר המכירה יש בעיה של "לא תחונם"? * טעם האיסור הוא למנוע אחיזה של הגויים בארץ ישראל * אין איסור "לא תחונם" במכירה לזמן מוגבל * אין איסור כשמטרת המכירה היא לחזק את אחיזתנו בארץ * הטוענים נגד היתר המכירה מטעם "לא תחונם" הם דווקא אלה שמתרשלים במצוות יישוב הארץ * מדוע סבר רבי יהודה הנשיא שיש לבטל את תקנת השביעית לאחר החורבן * מדוע לא הפעילו את היתר המכירה בתקופה שלאחר החורבן <a href='http://www.inn.co.il/Besheva/' target='_blank' rel='nofollow'>באדיבות העיתון בשבע</a>
הופעת הקדושה בדרך הטבע
האם אפשר לסמוך בימינו על הבטחת התורה לברכה חקלאית בשנה השישית? * הברכה נאמרה בזמן שכל ישראל על אדמתם והשביעית מדאורייתא, ולא בדרך של הסתמכות על הנס * יישובים שלא סמכו על היתר המכירה לא זכו לברכה כלכלית * בארץ ישראל הברכה האלוקית מופיעה דווקא בדרך הטבע * בחוץ לארץ הקדושה יכולה להתגלות רק בדרך לא טבעית * כשבני ישראל נכנסו לארץ ישראל פסקו הניסים הגלויים שהיו במדבר * גדולתו של דוד שניצח את אויביו בדרך הטבע בלי ניסים <a href='http://www.inn.co.il/Besheva/' target='_blank' rel='nofollow'>באדיבות העיתון בשבע</a>
אין היתר לפסול את ההיתר
*היתר המכירה אינו דחוק כלל, וניתן היה להקל אף יותר * לדעת רוב הפוסקים שביעית בזמן הזה מדרבנן, ויש אומרים ממידת חסידות בלבד * מחלוקת הפוסקים באיזו שנה חלה שנת השמיטה * היתר אמירה לנוכרי באיסור דרבנן ובשעת הדחק * רוב הפוסקים סוברים שבעלות הנוכרי מפקיעה חובת שביעית מהקרקע * לדעת רוב הפוסקים, פירות שגדלו בשביעית באיסור או לא הופקרו אינם נאסרים באכילה * מסקנה: החרם החרדי על היתר המכירה חסר בסיס הלכתי, ומהווה פגיעה בכבוד התורה של הרבנים המתירים <a href='http://www.inn.co.il/Besheva/' target='_blank' rel='nofollow'>באדיבות העיתון בשבע</a>
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
רבנים בנושא היתר המכירה
