
- בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- הלכות שבת
שנים מקרא ואחד תרגום
כתבות בנושא שנים מקרא ואחד תרגום

שניים מקרא ואחד תרגום
מהו התרגום אותו צריך לקרוא? האם אפשר להחשיב את קריאת התורה לחלק מקריאת המקרא?

בעל קורא בקריאת שניים מקרא ואחד תרגום
מלמדי תינוקות פטורים מקריאת שניים מקרא. מה הדין ביחס לבעל קורא (קבוע) בשבתות, האם ניתן להגדירו כמלמד תינוקות לעניין זה?

שנים מקרא ואחד תרגום
מהו שכר המצווה? תלמידי-חכמים העוסקים וטרודים בלימודים, האם גם הם חייבים בקריאה זו? - שיעור מרתק מהראשון לציון הרב יצחק יוסף

שניים מקרא ואחד תרגום? / שאל את הרב
האם שניים מקרא ואחד תרגום זהו מנהג או חובה? מה עושים אם אני לא יודע טעמים?
שיעורים בנושא שנים מקרא ואחד תרגום

שניים מקרא ואחד תרגום
גליון מס' 431
מקור הדין מהגמרא, סדר קריאת המקרא והתרגום, מאימתי ועד מתי קוראים שמו"ת לכתחילה, דעת הרמב"ם בעניין זמן קריאתה, זמני קריאתה לדעת מרן, רמזים לחובת קריאת שמו"ת, דעת המשנ"ב וה"גר"א" בסדר קריאתה, שלא לדבר באמצע הקריאה, דעת ה"כף החיים" והאר"י הקדוש בסדר קריאתה, דעת ה"בן איש חי" בעניין קריאתה, אם יוצאים ידי חובה בפירוש רש"י, שלא לקרוא שמו"ת בלילה, כ"ו פסוקים של ליל שישי, לקרוא שמו"ת ליקבה"ו, המשמעות שבשמות העברים, ירידה שהיא עליה, ועליה שהיא ירידה, בריאה מיוחדת ושמה מנוחת שבת, שכר לימוד תורה בשבת, בקשות כאב לפני אביו.

שנים מקרא ואחד תרגום
"קול צופייך" גיליון 342
ואלה שמו"ת; המשלים פרשיותיו - מאריכין לו ימיו ושנותיו לשם יחוד קודם קריאת שמו"ת; חייב אדם לקרא שמו"ת; יקרא שמו"ת ברצף; קריאה בטעמים; זמן קריאת שמו"ת; הכנות לשבת - במחשבה, דיבור ומעשה; שנים מקרא ואח"כ תרגום; קריאת שמו"ת מתוך ס"ת או חומש; ירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י; יקרא שמו"ת בנחת ובהבנה; הקורא ק"ש ומדקדק באותיותיה - מצננין לו גיהנם; קריאת ההפטרה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.






