פרשת שמות תשפ"ה - אחריות המנהיגים למנוע שפיכות דמים

אסור לשחרר רוצחים מטעמי רחמים כל שהם "לא תחוס עינך עליו ובכערת דם הנקי מישראל". מוסיפה התורה ואומרת "וטוב לך" כשתעשה דין ברשעים ולא תרחם עליהם

עסקת שבויים - מי אתה שתיקח סיכון??

סכנת התמימות

הרב מתאר את סכנת התמימות באמון באויבים, תוך הדגשת חוסר האחריות שבנטילת סיכונים בחיי אדם. הרב תוקף את אלו, כולל גורמי ביטחון בכירים, הנוטלים סיכונים כאלו בניגוד לדברי התורה ולתועלת הכלל. כדוגמה מובאים את דבריהם של האחים המוסלמים המבטאים זלזול בחיי אדם ואת חוסר אמינותם בהבטחות.

פרשת ויחי תשפ"ה – חשיבותו של עזרא הסופר

"לא לבד לידע המצוה בשעה שצריך לה אלא דרוש וקבל שכר היינו הדרשה עצמה היא השכר ונחת רוח לפני הקב"ה וזהו עוסק לשמה של תורה, לא על כונה אחרת והיא המגינה ומצלי" | "כל הצומות הללו יהיו לששון ולשמחה ולא תצומו בהם כי אין חפץ לה' בצומות כי אם שתאהבו האמת והשלום"

פרשת ויגש תשפ"ה – למה חנוכה לא בטל לעולם?

" שֶׁהֲרֵי אֵין שִׁעוּר קָבוּעַ לַדָּבָר. וְכָל דְּמַפְרְסֵם נִסָּא טְפֵי מִצְוָה קַעֲבִיד. מִכָּל מָקוֹם חוֹבָה לֵיכָּא. דכבר יָצָא י"ח בְּהַדְלָקָה". ולפי זה בכל פעם שאנחנו מודים ומפרסמים את הנס אנחנו מקיימים מצוות עשה מהתורה. | "טעם מצות חנוכה ופורים אינם בטלים לעולם שעדיין עומדים עלינו בכל דור ודור להשכיח אותנו מתורתנו כדרך שעשו היונים בימי החנכה האלו וכן בכל עת ובכל שעה חושבים עלינו שונאנו וכו' הרי שנסי חנכה ופורים אינם בטלים לעולם"

פרשת מקץ תשפ"ה – מאבק תרבויות אז והיום

למזלו של עם ישראל היו בו חכמים כמו רבי עקיבא וחבריו, שלא נכנעו לתרבות היוונית וגזרו שלא ללמוד אותה, ובזכות זה עם ישראל ניצל ומנצח את התרבות היוונית.

פרשת וישב תשפ"ה – הלכות פרסומי ניסא

כשעם ישראל גדל ומתחזק – אנו לומדים להודות לה' על הניסים שבאים בדרך הטבע ומודים גם עליהם בעל הניסים שעשית לאבותינו | מתוך ההודאה נגיע לבטחון בהמשך תהליך הגאולה "הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה' וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה"

פרשת וישלח תשפ"ה – זמיר עריצים בסוריה

פרשת ויצא תשפ"ה – עליות וירידות בתהליך הגאולה

זה התפקיד של הזרוע הנטויה, לא מכה, אלא מפילה פחד על הרעים. מראה להם שה' נמצא, וידו הנטויה יכולה להכות את כל מי שמפר את דברו | אוספים את כל שבבי האור הגדול שהתפזרו, ובונים מהם מחדש אור חדש שיאיר על ציון וירושלים

פרשת תולדות תשפ"ה – עתיד אירופה ואמריקה

פרשת חיי שרה תשפה – עקיפת סמכות בהלכה

תכונות רחל אימנו בדורנו

ראשונים בלחימה, גדולי ישראל וחבריהם

מצלמות רחוב בשבת

מעלת עניית הקדיש והשאיפה לתיקון מתוך המלחמה

תיקון ליל הושענא רבא ישיבת הדרום תשפ"ה

תיקון ליל הושענא רבא ישיבת הדרום תשפ"ה

סוכה בעת מלחמה

צום ביום כיפור לחיילים

אנחנו בוחרים לשמוח בשמחת תורה, כי התפקיד של החגים הוא לתת עוצמה לעם ישראל, ולעם ישראל נדרשת עוצמה גדולה במיוחד בעת הזו אחרי שנה של מלחמה. עוצמה, אמונה וביטחון הם הנשק הכי עוצמתי שלנו. באמצעות שלושתם אנחנו אומרים לקמים עלינו לכלותינו כי שום התקפה שלהם לא תחליש אותנו; לשם הצלת כלל ישראל התירה התורה אשת יפת תואר והתירו לאכול קדלי דחזירי, וכמובן שלא התירו סתם לתאווה, אלא כשהחטא הזה מועיל להצלת כלל ישראל, אפילו בדרך רחוקה מאוד. מכאן למדנו שחיילים צריכים לעשות במלחמה כל שביכולתם כדי שיוכלו להציל את כלל ישראל

תקע בשופר גדול לחרותנו

אנחנו נקראים לתקוע בשופר בראש השנה שהוא יום המשפט של אלוהי יעקב. עדות על ניהול העולם בידי ה' היא הסרת הסבל מיוסף ועלייתו למלוכה במצרים ששלטה בימים ההם על כל העולם התרבותי של פעם

וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה - גילוי מלכות ה'

בהחלטת האו"ם על נתינת ארץ ישראל לעם ישראל בכ"ט בנובמבר תש"ח שונאי ישראל ידועים כמו סטאלין פתאום התיישרו כמו פרעה, והנשיא האמריקני טרומן החליט ללכת כנגד כל יועציו החשובים ולתת את ארץ ישראל לעם ישראל. אין זה אלא "אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָא אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא וּמַלְכוּתָא דִילָךְ הִיא"‏ שֶׁיִּתַּמּוּ, שֶׁיִּכָּרְתוּ, שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ אוֹיְבֵינוּ וְשֹוֹנְאֵינוּ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ – יש אויבים ושונאים מסוגים שונים, וכל אחד מהם צריך לקבל את דינו לפי חומרת המעשים שעשה לרדוף את עם ישראל ולהרבות את שנאתם בעולם. כמו שאנחנו רואים כיום בעינינו במקומות שונים בעולם

תפילות ראש השנה – בעת מלחמה

אנחנו נמצאים במלחמה כבר שנה שלמה. יש חטופים ופצועים ומשפחות כואבות שיקיריהן הקריבו את חייהם. לכן חובה לכוון בתפילות של ראש השנה במלכויות זיכרונות ושופרות על ניצחון ישראל במלחמה. וחובה לכוון בתקיעות השופר על חובה לתקיעות של עת מלחמה; "אמר רבי אבא בר כהנא דורו של דוד כולם צדיקים היו ועל ידי שהיה להן דילטורין (בעלי לשון הרע) היו יוצאים במלחמה והיו נופלים וכו'. אבל דורו של אחאב עובדי עבודה זרה היו, ועל ידי שלא היה להן דילטורין היו יורדים למלחמה ונוצחין". ונדמה שבשנה הזאת הדברים הללו לא צריכים פירוש

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ – לתקוף או להתגונן?

הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל: כשאתה מקדים ויוצא למלחמה על אויביך בשטחו - אתה מנצח ושובה ממנו שבי. אבל כשאתה ממתין לתקיפת האויב בשטח שלך ואתה מתגונן מהאויב, אתה בצרות מהַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם; בשיר התודה שלו דוד מלמד אותנו איך להילחם: אל תחכה לאויב. תמיד תהיה היוזם. אל תתמגן בכל מיני גדרות וחומות. אל תעודד את הפחד ואת הפסיביות. תקוף בחכמה ברגע הנכון ואל תניח לאויב עד שמסיימים את המערכה. "אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם. וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי"