עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Wikiboss (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Wikiboss (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 97: שורה 97:
תוכן={{padright:|200|{{:{{פרשת השבוע אוטומטית}}}}}}... <br />
תוכן={{padright:|200|{{:{{פרשת השבוע אוטומטית}}}}}}... <br />
[[{{פרשת השבוע אוטומטית}}|להמשך הערך]]|
[[{{פרשת השבוע אוטומטית}}|להמשך הערך]]|
{{#if: {{CURRENTTIMESTAMP}} | | }}
צבע=חום
צבע=חום
}}
}}
שורה 103: שורה 104:
id=mf-dvar-beito|
id=mf-dvar-beito|
כותרת=דבר בעיתו|
כותרת=דבר בעיתו|
תוכן=
תוכן=<div class="my-clean-box" style="height: 150px; overflow: hidden;">
<div style="height: 140px; overflow: hidden; text-overflow: ellipsis;">
{{:{{דבר בעיתו אוטומטי}}}}
{{:{{דבר בעיתו אוטומטי}}}}
</div>
</div>
<div style="text-align: left; margin-top: 5px;">
<div style="text-align: left; margin-top: 5px;">
[[{{דבר בעיתו אוטומטי}}|להמשך הערך]]
[[{{דבר בעיתו אוטומטי}}|להמשך הערך...]]
</div>|
</div>
{{#if:{{CURRENTTIMESTAMP}}|}}|
צבע=כחול
צבע=כחול
}}
}}

גרסה מ־10:51, 8 בפברואר 2026

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,140 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

מיזמים פעילים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.



מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


__NOCACHE__
ערך אקראי
מצוה לבצוע
מצוה לפשר בין בעלי הדין. פשרה בין בעלי הדין עדיפה על פסיקה של בית הדין. בתלמוד מובאת גם דעה, לפיה משבאו בעלי הדין לדין, אסור להציע להם פשרה...
להמשך הערך
__NOCACHE__
הידעת?

נבל ברשות התורה

המשפט הידוע נבל ברשות התורה נטבע על ידי הרמב"ן בפירושו על הציווי "קדושים תהיו", כחיוב על האדם להתנהג בפרישות אף על הדברים המותרים לו, ושלא יהיה "בסובאי יין בזוללי בשר למו". מנגד, רבי יהונתן אייבשיץ תפארת יהונתן סובר כי שיטת הרמב"ן היא "אפשרות רחוקה" ואין דרך התורה שכל העם יהיה נזירים. הוא מביא כהוכחה את הכתות המסתגפות מימי בית שני, שחכמי ישראל התרחקו מהם וממנהגיהם. לדבריו, כל סוגי הפרישות צריכים להיות כאלו שכל אנשי האומה יכולים לעשות, ופרישות האפשרית ליחידים ולא לרבים איננה בגדר השלימות. ועיין עוד בנבל ברשות התורה.

__NOCACHE__
פרשת השבוע

פרשת וירא היא הפרשה הרביעית של ספר בראשית. היא נקראת על שם המילה הראשונה של הפרשה: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה', בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם"<span style='color:#7...
להמשך הערך

__NOCACHE__
דבר בעיתו
יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
ציון קברה של לאה במערת המכפלה

לאה אמנו (2170-2214 לבריאת העולם - על פי סדר עולם רבה פרק ב) היא אחת מארבע האמהות של עם ישראל, יחד עם שרה אמנו, רבקה אמנו ורחל אמנו. היא בתו של לבן הארמי, נישאה ליעקב אבינו ובאה לארץ עם בני יעקב. היו לה שישה בנים ובת. היא נקברה במערת המכפלה.

בני לאה

היא הרתה ליעקב אבינו וילדה לו ארבע בנים וקראה להם בשמות הבאים :([[ספר בראשית]],כ"ט, ל"ב-ל"ה)

  • רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי-רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי:
  • וַתֹּאמֶר כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן:
  • וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי-יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלשָׁה בָנִים עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ לֵוִי:
  • וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת:

בעקבות רחל היא מוסרת את שפחתה ליעקב והיא יולדת שני בנים: (ל', י"א - י"ג)

  • וַתֹּאמֶר לֵאָה (בָּגָד) [בָּא גָד] וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גָּד:
  • וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אָשֵׁר:

ושוב, לאה יולדת, שני בנים ובת: (י"ז- כ"א)

  • וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר-נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשׂכָר:
  • וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי-יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ זְבֻלוּן:
  • וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמָהּ דִּינָה:


__NOCACHE__


__NOCACHE__