עמוד ראשי
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
ספר הצבא
ספר הצבא הוא חיבור של רבינו זרחיה הלוי (בעל המאור) העוסק ב-13 צורות לימוד התלמוד שעלולות להוביל לידי טעות ומטרת החיבור להעיר ולהזהיר... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
הרהור כדבור
הגדרה - הרהור בלב, במצות או באיסורים שדינם בדיבור בפה, הרי זה כמו דיבור בהרהור אם הוא כדיבור דנים בין במצות הצריכות דיבור, כגון בקריאת...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
בעור עבודה זרה
הגדרה - מצות איבוד האלילים ומשמשיהם מן העולם מצות עשה לאבד מן העולם עבודה זרה (סנהדרין צ א; רמב"ם עבודה זרה ז א; טוש"ע יורה דעה קטו יד)...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
מקור מנהג אכילת הסופגניה מנהג אכילת הסופגניות עתיק יומין, וכבר בכתבי רבי מימון, אביו של הרמב"ם ניתן למצוא התייחסות אליו: "אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל. ויתחייב כל נכון לו עשות משתה ושמחה ומאכל, לפרסם הנס שעשה השם יתברך עמנו באותם הימים. ופשט המנהג לעשות סופגנין, בערבי אלספינג', והם הצפחיות בדבש, ובתרגום: האיסקריטין, והוא מנהג הקדמונים משום שהם קלויים בשמן, זכר לברכתו (נס פך השמן). |
| פרשת השבוע |
|
פרשת וארא היא הפרשה השנייה של ספר שמות . היא קרויה לפי תחילת הפסוק השני של הפרשה:"וָאֵרָא אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" <span sty... |
| דבר בעתו |
|
ט"ו בשבט הוא התאריך הקובע לאיזו שנה משתייכים פירות האילן לגבי המצוות התלויות בארץ: מעשרות, ערלה ונטע רבעי.
[[קובץ:almond.jpg|400px|thumb|left|פריחת עץ השקד המתרחשת בסביבות ט"ו בשב... |