אם הבנתי נכון מהתשובה הקודמת, אז הפיתרון של היתר עסקה עובד רק במקרים בהם אני מלווה לצורך רכישת משהוא שעשוי להביא לי ול"שותף" רווח, האם היתר עסקה תופס גם במקרה של הלוואה לצורך רכישת רכב או שאר דברים שבעצם מהווים מוצרי צריכה ולאו דווקא עסקאות רווחיות? במידה ולא האם יש פיתרון אחר לכך, ואם כן האם הוא תופס רק בבנקים או שיש איזה תופס שאפשר להחתים את הגוף המלווה אם זה חברת הלוואה או אם זה מגרש מכוניות וכדו’ אשמח לתשובה מפורטת בזמנכם הפנוי

השאלה בהחלט נכונה. ראה בספר ברית פנחס לרב פנחס וינד שמסכם את הנושא בפרק כ שם. א. נוהגים לכתוב בהיתר העיסקא שאם ירצה להשתמש בכסף לצרכיו, הוא מקנה לנותן חלק בשאר הנכסים שיש לו ויתן לו רווחים משאר הנכסים. ב. יש פוסקים שלא צריך לציין זאת בפירוש בחוזה, כי בסתמא מתכוונים על תנאי זה, אך פוסקים אחרים כתבו שלכל הפחות לכתחילה ודאי יש לציין זאת בפירוש. ג. גם אם כתבו, מועיל דווקא במקרה שבאמת יש לו נכס כל שהוא שיש לו פוטנציאל להניב רווחים, כגון קרקע, מניות, תוכנית חיסכון, רכב שאפשר להשכירו ועוד. ד. במקרה שאין נכס כזה נחלקו הפוסקים אם בכל זאת מותר כי בזכות עצם ההלוואה הוא יכול לקנות אוכל ולהתקיים וממילא יכול להמשיך לעבוד לפרנסתו, ואם כן אפשר באופן עקיף לראות את ההלוואה כהשקעה בכח עבודתו. אולם לכתחילה אכן ראוי להחמיר. אוסיף, שמעבר לשאלת האסור והמותר, אכן רוח ההלכה והתורה היא לגמול חסד עם הנזקק ולא להלוות לו בריבית, ולכן במקום שאין זה לצורך מינוף העסקים אלא לקיום בסיסי, אכן ראוי מאוד להלוות ללא ריבית ולא להסתמך על היתר עיסקא גם במקום שיש היתר הלכתי. אם האלטרנטיבה היא שאף אחד לא ילווה לו, אז עדיף כמובן לכל הפחות להלוות בהיתר עיסקא (במקום שמותר, כמפורט לעיל). בברכה,