שלום כבוד הרב ותודה על הזמן שאתה משקיע בלקרוא ובלענות על השאלות יש לי שאלה שמציקה לי כבר זמן רב בנושאי כשרויות. אם יש תעודת כשרות לדוגמא לבית מלון - בהכשר הרבנות המקומית ז"א שרב העיר חתם בעצמו שאפשר שם לאכול כי הכל כשר לכתחילה ככה חושבים רוב רובם של היהודים המסורתיים וחלק לא קטן מהדתיים ועל זה הם סומכים והם אוכלים שם בלב שקט אבל הבנתי שלדוגמא בבתי מלון המצב רחוק מאוד מלהיות באמת כשר לכתחילה 1. הבשר בקר/כבש בהכשר הרבנות לא כשר בכלל לספרדים (לפחות חצי מהאוכלים במלון!) 2. הטבח/עובדי המטבח של המקום ברוב המקרים לא יהודיים ולספרדים אני מבין שצריך שרק יהודי יניח את האוכל על האש (לא מספיקה הדלקת האש פעם ביום על ידי יהודי) - ושוב הספרדים נכשלים בזה 3. בשבתות הבנתי שהמצב במטבח בית המלון ממש גרוע, יש שם חילולי שבת על ימין ועל שמאל 4. למרות שבבית מלון סועדים מאות אנשים בארוחה אחת, אין (!!) משגיח צמוד מרגע תחילת הכנת הארוחה ועד סיום הארוחה, ורוב רוב העובדים במטבח הם גויים!! ואלה, אני בטוח רק חלק קטן מאוד מבעיות הכשרות שיש בבתי מלון ובמסעדות השאלה שלי מאוד פשוטה - איך רב עיר או מועצה מקומית - שמוחזק כירא שמיים גדול ולמד שנים רבות ויודע הרבה יותר ממה שאני יודע ורשמתי פה שם את השם שלו ומתחייב שהמקום כשר והיהודים ספרדים ואשכנזים יכולים לאכול שם לכתחילה הכל בחול בשבת כולל בשר! האם הוא בעצמו יאכל שם הכל בשקט בשבת? האם הרב שלו יאכל שם בלב שקט בשבת?? איך הרבנים הראשיים לישראל חתומים ומאשרים את כל זה? אם תגידו לי שיקולים כלכלים - אז לפחות שכל מה שרשמתי יהיה מצוין - שהיהודים הפשוטים שאוכלים במקומות האלה ידעו שהם אוכלים דברים שספק הם כשרים ספק לא האם יהודי פשוט שאכל במקום שקיבל כשרות מהרבנות ונכשל באינסוף מכשולות יתן על זה את הדין? או אולי הרבנים שהכשירו את המאכלים יתנו על זה את הדין? שוב תודה על הזמן ואשמח לתשובה רחבה בנושא

שלום וברכה לשואל היקר ותודה על החיזוק ! כבודו מעלה דברים חמורים בענייני הכשרות בבתי מלון ומסעדות, שאף אם חלקם נכונים, צריך לדעת שיש לדון כל מקרה לגופו ובכל מקום יכולים להיות תקלות שצריך לתקן, והדבר תלוי במשגיח ובעוד גורמים. כמו כן יש פרטים שאינם מדוייקים וצריך להזהר משמיעת לשון הרע. לכן אכתוב באופן כללי כמה נקודות שמוטל עלינו, האורחים (בבתי מלון, בתי הארחה, מסעדות ואולמות) לתת עליהם את הדעת לפני שאנו נכנסים לאכול שם: א. לפני הכל צריך לברר האם יש למקום תעודת כשרות (כל אחד לפי דרישתו), יש מקומות רבים שתעודת הכשרות אינה בתוקף או שאין בכלל תעודה, ולכן במקרה שאין תעודת כשרות אין לאכול כלל במקום זה. ואף שאדם שומר מצוות נאמן על הכשרות ועל זה אנו סומכים שאנו מתארחים אצל חברים, מכל מקום לגבי קניית מזון ואכילה במקומות ציבוריים אנו צריכים שאותו אדם יהיה מוכר לנו באופן אישי כמוחזק בכשרות (ראה שו"ע יו"ד קי"ט א', וברמ"א שם, וכיום שכך נהוג להחזיק תעודת כשרות בכל מקום, מי שאינו מחזיק תעודת כשרות מעלה חשדות גדולות של בעיות כשרות). ב. עם זאת צריך לדעת שגם כאשר יש למקום תעודת כשרות מוכרת וטובה של רב מוכר, אין בכך הבטחה שענייני הכשרות מתנהלים שם כראוי, כיון שבמציאות בשטח ועל עובדים שמתחלפים וכו' ורמת היראת שמיים של המשגיח קשה לתת "כשרות". לכן אדם המגיע למקום שאינו מכיר לו, יבדוק עם המשגיח של המקום לגבי הדברים המתרחשים במקום, שאין חשש לבישולי גויים, הפרשת חלה, תרומות ומעשרות, האם יש חשש תולעים, כיצד שוטפים את הפירות והירקות וכו' וכו'. חשוב להדגיש שאף שאנו מוצאים לצערנו תקלות במערכות הכשרות הידועות, חשוב לדעת שאין בכך לבטל את הנאמנות של מערכי הכשרות השונים במקומות שונים, וכל מקרה יש לדון לגופו. ג. ישנם סוגים רבים של גופי כשרות בארץ ובעולם, חלקם מהודרים ביותר עם השגחה צמודה וחלקם עם סטנדרטים נמוכים מאד. בארץ קיימים באופן כללי שתי הגדרות שונות של כשרות: א. "רגילה" ב. "מהדרין". ההבדלים הם ברמת כשרות רכיבי המזון ורמת ההשגחה. אם המלון או בית הארחה נושא תעודת כשרות שאינה מהדרין, על פי רוב לספרדים תהיה בעיה של בישולי גויים, ואף שלכתחילה ספרדי צריך להחמיר בדבר, בדיעבד גם הספרדים יכולים לאכול במקום, כמו כן יש לוודא עם המשגיח בעניין כשרות הבשר והעופות שאכן העופות מהדרין והבשר בקר חלק בית יוסף, ושהירק מגידול מיוחד הנעשה בפיקוח ללא חשש תולעים (ראה הליכות עולם ח"ז עמ' קי"ז לגבי בישולי גויים, ובספר הכשרות למעשה עמ' תק"ז). ד. כשרות רגילה של בשר שאין בה את הסימון "חלק" או "גלאט כשר" או "גלאט חלק", אינה מספקת לבני ספרד הנוהגים כדעת מרן השו"ע (כיון שלדעת השו"ע יו"ד ל"ט א' צריך לבדוק שבריאה אין אף סירכה, וזה מה שנקרא בפי הציבור "חלק בית יוסף"). יש לציין שבמקצת כשרויות של בני אשכנז, ה"גלאט חלק" שלהם אינו בהכרח שהריאה היתה נקיה כיון שמנהגם להקל עד שלוש סירכות קטנות הנקלפות בקלות (ספר מטה אשר על הספר שמלה חדשה, דיני קליפת הסירכות פ"ו). לכן ספרדי צריך להקפיד לקנות בשר שהוא חלק, שיהיה חלק לדעת מרן הבית יוסף. גם בני אשכנז שקונים משחיטה ספרדית שכתוב עליה "חלק", צריכים לבדוק שבאותו כשרות לא מקילים בסירכת דופן (שדעת השו"ע יו"ד ל"ט ד' להתיר, ודעת הרמ"א שם להחמיר ולהטריף). למעשה בדיעבד כאשר מתארח בן ספרד או אשכנזי המקפיד על בשר חלק במקום שלא מקפידים על כך – המיקל בשעת הצורך לאכול במצב זה - יש לו על מי לסמוך (ראה שו"ת יבי"ע ח"ה יו"ד ג', הכשרות למעשה עמ' קע"ג בהערה קע"ג בביאור הדברים). ה. לגבי שבת במלון ובתי הארחה, צריך לבדוק שכל המאכלים מבושלים כל צרכם לפני שבת כמו ברוב המלונות ובתי הארחה. כמו כן יש לבדוק אם יש מיחם עם מים חמים שמוכן לפני שבת עבור השתיה החמה. אם מבשלים חלילה את האוכל בשבת, ודאי שהאוכל אסור לאכילה בשבת, ואם יהודים בישלו בשבת עבור אורחי המלון הדבר חמור יותר ואסור לחלק מהפוסקים אפילו במוצאי שבת (שו"ע או"ח ש"ז כ' ביחס לגוי, ועיין שו"ת כתב סופר או"ח נ' לגבי יהודי), אולם ישנם מקרים שנראים לנו כחילול שבת אולם אין בכך איסור, לדוג' כאשר בבית מלון הגוי מחמם את האוכל בתוך "בן מארי" (מיכל הנמצא בתוך מים רותחים והמאכל מגיע לחום שהיד סולדת בו) מותר בשבת שהגוי יתן לתוכו את האוכל אף שהמאכל קר ולח, ויש עוד הרבה דוג' שצריך לשאול את המשגיח שנמצא במקום, ואם אם אינו נמצא כל רגע נתון, מכל מקום בהרבה מקומות סומכים על חזקת כשרות ועל "מירתת" כלומר על כך שכל רגע נתון המשגיח יכול להכנס ולבדוק (אציין שאמר לי משגיח ירא שמיים בבית מלון גדול ומוכר במרכז הארץ, שעובדי המטבח נשמעים לו לכל דבר ונזהרים מאד על הוראות הכשרות, ופעם אחת שהוא תפס עובד שעשה משהו נגד ההנחיות שלו, העובד הודח מתפקידו). על פי האמור לעיל, אנו רואים שמוטל על הצרכן לפקוח עינים גם במקומות שיש כשרות, כיון שיש סוגים שונים של כשרויות וממילא רמות שונות של פיקוח. כל אחד צריך לדעת על איזו כשרות הוא מקפיד, ולפי זה ידע לכוון מראש לאיזה מקום כדאי לו ללכת כשהוא יוצא מביתו. יש מקומות שאין דרישה גבוהה לכשרות ולכן הכשרות שם ברמה בסיסית, ואי אפשר לומר שאותו רב המפקח על הכשרות שם אשם אם משהו שמקפיד על כשרות עם דרישות אחרות לא יכול לאכול שם, כיון שזו הדרישה והנורמה של אותו מקום. מאידך יש מקומות בארץ עם כשרות טובה ומשגיחים יראי שמיים ב"ה. כמובן שיש עוד הרבה פרטים שיש לתקן בעניין הכשרות, ובכלל בעם ישראל. אחד מגדולי ישראל היה נוהג לומר שכמה שאנו נזהרים ממה שאנו מכניסים לפה צריכים אנו להזהר כפליים ממה שאנו מוציאים מהפה. לכן מוטל עלינו בעת הזאת להסתכל על המציאות בעין טובה ולהודות לה' על כל השפע הרוחני והגשמי שיש בעם ישראל ועם זאת לסייע, לשפר, להעיר ולתת ביקורת בונה, ככל הצורך ועל כל הדרוש תיקון, מתוך אהבה והבנת המציאות, וכלל המצבים המורכבים בעם ישראל בארץ ובעולם. התורה מביאה בשלוש פרשיות את המצוות היקרות השייכות לכשרות המאכלים, ושוב חוזרת בפרשתנו (ראה) על חלק מהלכות אלו. בסוף פרשת קדושים אחרי סיכום ענייני הכשרות חותמת התורה: "והייתם לי קדשים כי קדוש אני ה', ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" משמע שעל עניין זה מבוסס קדושת ישראל. שנזכה להרבות קדושה בעם ישראל! בברכה נאמנה,