ב"ה שלום כבוד הרב מהירושלמי משמע שלא בתים אלה נכסים. וספר החינוך כותב בתים מחלוקת: ויקרא פרק כז יד וְאִישׁ כִּי-יַקְדִּשׁ אֶת-בֵּיתוֹ קדֶשׁ לַה וְהֶעֱרִיכוֹ הַכּהֵן בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כַּאֲשֶׁר יַעֲרִיךְ אתוֹ הַכּהֵן כֵּן יָקוּם תורה תמימה ואיש כי יקדיש וגו - במה אנן (אנו) קיימין (עומדים), אם בבית דירה - כבר כתיב (פ ט"ו) ואם המקדיש יגאל את ביתו, אלא (מדובר) במקדיש נכסיו, מכאן שסתם הקדשות לבדק הבית (לקופת בית המקדש) [ירושלמי שקלים פ"ד ה"ד]: ספר החינוך מצוה שנד - מצות מעריך בתים שיתן בערך שיעריכם הכהן ותוספת חומש תודה

שלום בתורה קיימות ארבע פרשות בענייני ערכין ואלו הם: אדם, בהמה, בית, שדה. פירוש אדם שהקדיש/העריך אדם או שדה או בהמה או בית אלו ארבע מצות שונות שיש לכל אחת דין מיוחד. אכן קיים שם כללי לכולם "ערך" אך משמעותו שונה. על כן בכל פרשה יש להבחין באיזה מקרה מדובר על מנת שנדע כמה יש על המעריך/המקדיש לתת לבית המקדש. יום טוב