שלום כבוד הרב, האם מותר בשבת לשחק במגרשי כדורגל או קט רגל שהמגרש עשוי מאספלט ותחום בגדר אך אין גג למעלה? ברור לי ששבת זה יום קדוש ולא יום לכדורגל אך השאלה מכוונת כאשר מתארחים אצלנו לא דתיים ובמקום שהם יהיו בפלאפון אז לפחות נשחק כדורגל אם יש מי שמתיר... כנ"ל לגבי כדורסל. כמו כן האם מותר לי לשחק בכדור עם האחיינית שלי שהיא בת שלוש? תודה מראש!

שלום וברכה, יש בכך סברא, שעל ידי שתשחק איתם כדורגל או כדורסל על מגרש אספלט אתה מוציא אותם מהטלפונים. ויש לך על מי לסמוך שאין איסור לשחק בשבת משחקי כדור על אספלט, כאשר לא מדובר במשחק המוני וכדומה אלא משחק קל בין חברים. לגבי משחק בכדור עם האחיינית שלך שהיא בת שלוש - מותר. מקורות והרחבה: לדעת השולחן ערוך אסור לשחק בכדור בשבת והרמ"א מתיר: הבית יוסף (סימן שח) הביא את דברי השבולי הלקט שכתב שכדור הוא מוקצה בשבת משום שאינו ראוי לשום דבר. עוד הביא הבית יוסף שלדעת התוספות כדור אינו מוקצה, אך אין לשחק בשבת בכדור ברשות הרבים משום חשש הוצאה, וביום טוב מותר. סיים הבית יוסף וכתב: "ומיהו בירושלמי בפרק בתרא דתעניות (ה"ה) מצאתי טור שמעון למה חרב יש אומרים מפני הזנות ויש אומרים שהיו משחקין בכדור". על פי זה כתב השולחן ערוך (שח, מה): "אסור לשחוק בשבת ויו"ט בכדור". וברמ"א העיר: "הגה: ויש מתירין, ונהגו להקל (תוס' פ"ק דביצה)". טעמו של השולחן ערוך שאסור לשחק בכדור בשבת: המשנה ברורה (ס"ק קנז-קנח) ביאר שהשולחן ערוך אסר לשחק בכדור משום מוקצה, והרמ"א התיר כיון שהכדור עשוי לכך ומוכן לזה בתמידות לא שייך בו שם מוקצה. אולם בשו"ת עשה לך רב (ח"ה, סי' י) ביאר שהשולחן ערוך לא אסר לשחק בכדור משום מוקצה אלא שעצם המשחק בכדור יש בו משום זלזול בקדושת השבת. על פי זה כתב להתיר "לקטנים שאינם מבינים קדושת שבת ותורה, ואולי שכך הוא לגבי עמי הארץ, אבל היודעים רבונם מקדשים השבת בלימוד התורה". בביאור הגר"א על השולחן ערוך ציין לירושלמי הנ"ל. לכאורה נראה מכך שסבור כמו הביאור של העשה לך רב שהשולחן ערוך אסר משום זלזול בקדושת השבת ולא משום מוקצה. עדיין ניתן לומר שמשום שהכדור גורם זלזול בקדושת השבת ממילא הכדור אסור משום מוקצה. ראה מה שכתב בשו"ת אור לציון (ח"ב, הערות פרק כו, ח). המשנה ברורה (ס"ק קנח) העיר שלכל הדעות אסור לשחק בשבת אפילו בכרמלית משום החשש שיעבור על איסור הוצאה. חשש אשוווי גומות: לגבי משחקי אגוזים כתב השולחן ערוך (שלח, ה): "אין שוחקים באגוזים, ולא בתפוחים וכיוצא בהן, משום אשווי גומות. הגה: ודוקא על גבי קרקע, אבל על גבי שלחן שרי דליכא למגזר שם משום גומות (רבינו ירוחם ח"ז)". לפי זה כתב המשנה ברורה (שם) שאסור לשחק בכדור על קרקע משום חשש אשווי גומות, וז"ל: "וכל זה כששוחק שלא על גבי קרקע אבל על גבי קרקע לכולי עלמא אסור משום חשש אשויי גומות וכדלקמן בסי' של"ח לענין שחיקת אגוזים. ומכל מקום אין למחות בנשים וקטנים דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין". גזירה מקום מרוצף משום מקום שאינו מרוצף מנהג האשכנזים לאסור מקום מרוצף משום מקום שאינו מרוצף, ונפרט: כתב בשולחן ערוך (שלז, ב) לגבי כיבוד הבית בשבת: "אסור לכבד הבית, אלא אם כן הקרקע מרוצף. ויש מתירין אפי' אינו מרוצף. הגה: ויש מחמירין אפי' במרוצף (טור בשם ר"י, ומרדכי ריש פרק כל הכלים, ור' ירוחם חי"ג וסמ"ג וסה"ת), וכן נוהגין ואין לשנות". הרי שלספרדים הנוהגים כשולחן ערוך אין איסור אלא במקום שאינו מרוצף, ולמנהג האשכנזים יש להחמיר במקום מרוצף משום מקום שאינו מרוצף. הביאור הלכה (שם, ד"ה 'ויש מחמירין') כתב להתיר כאשר כל בתי העיר או רובם מרוצפים שאין לגזור משום אינם מרוצפים. על פי זה כתב השמירת שבת כהלכתה (טז, ו): "משחקי כדור, על גבי שולחן או באויר, כגון טניס שלחן (פינג פונג) אין לאסור בין בתוך הבית ובין מחוץ לבית (במקום שיש עירוב אם צריך). משחקי כדור על אדמה או על דשא, כגון כדור רגל, אסורים ואפילו על משטח מרוצף, כגון על מגרש מרוצף אספלט או בטון, אבל אין לאסור לשחק על גבי משטח מרוצף שבתוך הבית". הגרש"ז אוירבך זצ"ל צידד להתיר בחצר הסמוכה לבית, וז"ל השש"כ (כג, הערה י): "ושמעתי מהגרש"ז אויערבך זצ"ל דיתכן שאם רוב הבתים מרוצפים, כי אז רואים את החצר המרוצפת כהמשך לבית המרוצף, גם אם אינה מקורה, ולא גזרינן חצר מרוצפת אטו שאינה מרוצפת". מאידך בספר חוט שני (פי"א סק"א) מצדד להחמיר בזה כמובא בפסקי תשובות (סימן שלז הערה 47). בספר ארחות שבת (יח, הערה עג) הרחיב את ההיתר של הביאור הלכה וכתב: "ולענין המדרכה שברחוב נראה לכאורה שאם רוב מדרכות העיר מרוצפות הרי זה מותר". לדבריו הוא הדין שיש להקל ברחובות שבעיר. כמו כן נראה שאף ברוב המגרשים היום אין חשש של אשווי גומות משום שרובם עשויים מאספלט או עם דשא סינטטי. לדעת הארחותיך למדני אין חשש אשווי גומות במשחק כדורגל בעל אורחותיך למדני (בתשובה שכתב לי) תמה על המשנה ברורה והשש"כ שחששו במשחקי כדור לאשווי גומות. לדבריו אין הוכחה ממשחק האגוזים שאסור (כמבואר בסימן שלח, ס"ה). במשחק האגוזים מדרך המשחק יש צורך לחפור בקרקע, כפי שמתבאר בדברי הראשונים במסכת עירובין (קד.) שביארו את אופן המשחק של האגוזים, והחשש שיש בו לאשווי גומות. מה שאין כן כדורגל שאין רגילות להשוות גומות לצורך המשחק. וזה לשון הארחותיך למדני: "... ולכן נראה שלא שייך לגזור גזירה הנ''ל לגבי כדורגל, שלא שמענו ולא ראינו שדרך הבחורים לתקן את הגומות בכל מקום שהם משחקים קודם שהם מתחילים לשחק, וזה בכלל מילתא דלא שכיח לא גזרו בה רבנן. והטעם הוא מפני שלא מצינו גומות גדולות כל כך בקרקע שמעכבות את הכדור, וגם כשהם בועטים בכדור אם יש שם גומות קטנות הן אינן משנות את כיוון הכדור. ויש עוד טעם, דבשלמא לגבי המשחקים באגוזים או תפוחים, המדרון הוא שטח קטן והוא דבר קל לתקן את הגומות במקום קטן כזה, משא''כ בכדורגל שהוא צריך שטח גדול כדי לשחק בו, והוא טירחה מרובה לתקן כל הגומות במקום גדול כזה. ולכן אם הבחורים רואים שיש הרבה גומות בשטח גדול כזה והוא אינו ראוי לשחק כדורגל שם, אז הם אינם מתקנים אותו מקום שהרי יש בזה טירחה מרובה, אלא הם רק הולכים לשחק במקום אחר שאין שם גומות. ולכן לא מצינו כלל שהבחורים מתקנים גומות לגבי כדורגל, משא''כ באלו שמשחקים באגוזים ותפוחים הנ''ל במדרון קטן. ולכן כיון דלא שכיח כלל שהבחורים מתקנים את הקרקע קודם שהם מתחילים לשחק כדורגל, ממילא דלא שייכת הגזירה הנ''ל, דמילתא דלא שכיח לא גזרו בה רבנן.... ולא מצינו בראשונים הנ''ל שכתבו הטעם שהוא אסור לשחק בכדור הוא משום שיש חשש שהאדם ישוה גומות. והוא דחוק לומר שהראשונים הנ''ל דברו רק לגבי זריקת הכדור מזה לזה ולא אף בבעיטה בכדור על הקרקע…ולכן מטעם זה לא מצינו שכתבו הב''ח או הט''ז או המ''א בסי' שח מה, שאף לפי דעת הרמ''א שהמנהג הוא לשחק בכדור, מ''מ אין לשחק ע''ג הקרקע. ולכן יש להעיר מכל זה על המ''ב הנ''ל שכתב שם לגבי כדור ''וכ"ז כששוחק שלא ע"ג קרקע, אבל ע"ג קרקע לכו"ע אסור משום חשש אשויי גומות וכדלקמן בסי' של"ח לענין שחיקת אגוזים'', שאין דין כדור דומה לדין אגוזים ותפוחים כשביארתי לעיל בשם הראשונים. ואולי המ''ב לא מיירי בכדורגל כשהכדור הוא גדול, אלא באלו שמשחקים בכדור קטן (כשיעור תפוח) על הקרקע במשחק שהוא כעין באגוזים ותפוחים הנ''ל. וצ''ע לדעתו… וכ''ש שיש להתיר מדינא לשחק כדורסל בשבת כיון שהכדור רק קופץ על הקרקע ולא נבעט לאורך הקרקע כבכדורגל. ונראה שאף השמירת שבת כהלכתה הנ''ל מודה לזה". עכ"ד האורחותיך למדני. דבריו מתיישבים על הלב. האם הכדור מוקצה? לגבי איסור מוקצה הזכרנו שלדעת חלק מהפוסקים השולחן ערוך אסר לשחק בכדור משום מוקצה. אולם כתב החזון עובדיה (ח"ג, מוקצה מחמת גופו, סעיף ד, עמ' צט) שכתבו האחרונים שהכדורים שבזמנינו המיוצרים מתחילתם לשם משחק, אין עליהם תורת מוקצה, ומותר לתת אותם לקטנים לשחק בהם על קרקע מרוצפת שבבית, או על השולחן. וכן דעת הגרש"ז אוירבך והגרי"ש אלישיב שבימינו גם לדעת השולחן ערוך הכדור אינו מוקצה (כמובא במשנה אחרונה סי' שח אות תרצד). וע"ע באור לציון (ח"ב כו ח). משחקים גדולים ופומביים לגבי משחקים גדולים ופומביים ודאי שיש לאסור כמו שכתב מרן הרב קוק זצ"ל (אורח משפט, קנב) וזה לשונו: "אבל בשחוק הכדור שנהוג עכשיו, שיש בו קשר עם איסורים חמורים שעושים לא רק את השבת כי אם גם את היום טוב, שהוצאה ומלאכת אוכל נפש מותרים בו, עושה אותו כחול ממש בחילולים גמורים, כמו חפירות ונסיעות וכתיבות ומקח וממכר ועוד כמה איסורים שנוהגים גם ביום טוב, שכל אלה האיסורים ועכ"פ איזה מהם נגררים עמו, הכל יודעים, שלא עלה על דעת שום אדם להתיר זה אפילו ביום טוב. והראשונים לא דברו כלל על שחוק כדור מרוחב ופומבי כזה, הגורר עמו דברים רבים שמפסידים לגמרי את קדושת השבת והיום טוב ואת מנוחתו השלמה והמקודשת בישראל מעולם. ובאמת צדקו דברי המהרש"ל ביש"ש, שכתב על דברי המתירין ביום טוב אפילו במקום שאיננו גורר אחריו איסורים אחרים, כמו שחוק הכדור המצומצם שהיה בימיהם, שלא התירו המתירים ביום טוב כי אם לילדים ולא לעשותו מנהג ביום טוב לגדולים להפקיע עי"ז קדושת יום טוב והרגשתו הרוחנית העליונה. איך שיהיה על שחוק כדור הרגל שבזמנינו על פי תנאיו, לא עלה על דעת שום אחד מהפוסקים להתירו חס ושלום לא בשבת וגם לא ביום טוב, וכל המפריז בזה להתיר, הרי הוא מכשיל את הרבים, וגורם להרבות חילול שבת ויו"ט בישראל. ורחמנא ליצלן מהאי דעתא". עד כאן דברי הגראי"ה קוק (והובאו בקיצור בחזון עובדיה שם).