שלום וברכה! האם מותר לנגן בשלושת השבועות? ומה הדין לגבי שמיעת מוזיקה? האם יש על נושא זה מחלוקות?

שלום וברכה, אין לנגן בימי בין המצרים. ככלל לא שומעים מוזיקה בשלשת השבועות. יש מקום להקל לשמוע מוזיקה רגועה ולא שירים מרקידים ו'מקפיצים'. והנכון להקל רק בשמיעת שירים רגועים במוזיקה ווקאלית. מקורות והרחבה: כתב המשנה ברורה (תקנא ס"ק טז) "ואסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך". וכל שכן שאסור לנגן (ראה ערוך השולחן תצג, ב). אולם כתב הרב שלמה דיכובסקי שליט"א ('מנהגי אבלות בימי בין המצרים', תחומין כא, עמ' 70-65) בשם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (ביחס לימי בין המְצרים): "נמצא, שמוזיקה קלסית, למשל, שאיננה מוזיקה המביאה לריקודים ומחולות ואיננה מנוגנת בבית המשתה, אינה בכלל האיסור. ואכן, שמעתי מהרב שבתי רפפורט שליט"א, בשם זקנו הר"מ פיינשטיין זצ"ל, שהתיר שמיעת מוזיקת רקע בימי בין המְצרים, היינו מוזיקה ששומע אדם תוך שהוא עוסק במלאכתו, לומד או נוהג. נראה לי שטעם ההיתר הוא משום שמוזיקה כזו אינה מביאה לידי ריקודים ומחולות, היות והאדם טרוד בעבודתו… מוזיקה זו, שהיא חיונית לנפש, אין לה כל קשר לריקודים ולמחולות שנאסרו בימי בין המְצרים… והיא אינה אסורה בימים אלו". ובספר הליכות שלמה הלכות בין המצרים (פרק יד, דבר הלכה אות ה) החמיר יותר וזה לשונו: "לענין שמיעת פרקי חזנות מחזן אין הדבר ברור לאיסור. ומכל מקום נכון להימנע בימים אלו אף משמיעת שירים שאינם מביאים לריקוד ואפילו קטעי חזנות וכדומה. וכדאי הוא בית אלקינו להתאבל עליו גם בכגון דא". ושם (בהערה 8) מובא שהגרש"ז הורה כמה פעמים להקל בשמיעת קלטות אם המטרה היא רק כדי להפיג בדידות או פחדים כגון באשה אלמנה השוהה לבדה בבית וכדומה. בספר 'ועלהו לא יבול' (ח"א, עמ' קצח) מובא שנשאל הגרש"ז: "האם מותר לשמוע מוזיקה בימי בין המצרים? תשובה: אי אפשר לומר שיש בזה איסור, וזה תלוי באיזה שירים מדובר, אך אדם צריך להרגיש שזה לא הזמן המתאים לשמיעת שירים". ע"ש. בשו"ת מנחת אשר קורונה (סימן עח) נשאל לגבי שמיעת מוזיקה בימי ספירת העומר בזמן הקורונה. וכתב שם בסוף התשובה: "וכך גם לגבי הורים למשפחות גדולות שמתקשים להעסיק את הילדים המסתגרים בבית יש להקל להם, ובפרט כאשר מדובר במוזיקה מוקלטת ולא בנגינה בכלי זמר, וביותר יש להקל בזה כאשר לא מדובר במוזיקה שמחה כמו מוזיקת ריקודים אלא מוזיקה שקטה הקרוי בפי רבים שירי נשמה ודביקות דלא מצינו איסור אלא בריקודין ומחולות כמבואר במשנה ברורה (סי תקנ"א ס"ק ט"ז) בשם אליהו רבה. אבל אין להורות בזה היתר כללי". אוסיף שתי שמועות ששמורים בזכרוני מדברי גדולי ישראל ששאלתי בפסח תשפ"א בהקבלת פני רבו. שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א לגבי מוזיקה בהקלטה בימי ספירת העומר והשיב שאסור. שאלתי לגבי מוזיקה שקטה ורגועה והשיב שמותר. וכן שאלתי את הגר"ד ליאור שליט"א אם יש להקל בשמיעת מוזיקה בהקלטה בימי ספירת העומר והשיב שאסור. שאלתי אם ניתן להקל בשירים שקטים ורגועים והשיב שמותר. נראה מכך שהשיבו שאסור, ורק כאשר שאלתי לגבי מוזיקה רגועה הקילו, משמע שלא רצו להתיר באופן גורף שמיעת שירים רגועים. נחלקו הפוסקים לגבי שמיעת מוזיקה וואקלית [ראה שו"ת ציץ אליעזר (חט"ו, סי' ל"ג אות ב), ובשו"ת שבט הלוי (ח"ח, סי' קכ"ז) ובשו"ת אז נדברו (ח"ח, סי' נ"ח)]. נראה למעשה שאין לשמוע מוזיקה וואקלית משמחת שמעוררת לריקוד, וזיל בתר טעם המנהג. בפרט ששמעתי שכמעט כל מי שמעלה שירים וואקלים עורך את קולו בצורה אלקטרונית בתוכנה על מנת שקולו יהיה זהה לשל כלי נגינה. שנזכה שימי בין המצרים ושאר ימי האבל יהפכו לבית יהודה לששון ולשמחה!