האם מותר להניח מחשב שפתוח בו פרויקט השו"ת על ספר קודש? תודה רבה!

שלום וברכה, לכתחילה אין להניח מחשב על ספר קודש גם כאשר יש דברי תורה על המסך. אולם אין למחות במי שמניח את המחשב על הספר בזמן שלומד או כותב בדברי תורה ואין לו מקום בשולחן שיש לו על מי לסמוך. מקורות והרחבה: יש מי שכתב שמחשב שרוב שימושו הוא לצורכי לימוד תורה דינו כספר קודש ומותר להניח אותו על ספרי קודש (הג"ר יהודה טשזנר, מובא בספר אהל יעקב – כבוד וקדושת הספרים, עמ' מ). לכאורה לדבריו מחשב כזה יצטרך גניזה ויהיה אסור להכניס אותו לבית הכסא וכו. אולם אין כן דעת שאר הפוסקים. פוק חזי מאי עמא דבר שלא נוהגים כדבריו. מקובל על הפוסקים שאין דין מחשב כספר קודש משום שדברי התורה שבמחשב לא כתובים בצורה ממשית ובכל רגע מתחלף מה שכתוב בו. יש מי שכתב (גליונות שמעתא עמיקתא, גליון רכד עמ' 467-468) להקל בנידון שאלתנו משום שאף שאין דין מחשב כספר קודש, מכל מקום מכיוון שדברי תורה פתוחים על המסך אין זלזול בהנחת המחשב על ספר קודש. לדבריו אין איסור להניח חפץ שאינו ספר קודש על ספר קודש אלא משום הזלזול, וכאן אין זלזול. הוא הוכיח זאת מדברי התורה לשמה (סי' שו) שאסר להניח דף חלק לכתיבת דברי תורה בתוך ספר משום החשש שלבסוף האדם יחליט לכתוב על הדף דברי חול. כאן במחשב שפתוחים בו דברי תורה ומשמש ללימוד אין חשש זה. עוד ציין שלדעת האגרות משה (או"ח ח"ד, עב) מותר להניח דף חלק על ספר קודש באופן שהכין את הדף לכתוב עליו דברי תורה. הרי מוכח כנ"ל שאין איסור להניח דבר שאינו קדוש על גבי ספר אם זה לצורך הלימוד. וכל שכן שיש להתיר כאשר הדבר נצרך ללימוד כגון שאין לו מקום בשולחן או שנוח לו לכתוב כך דברי תורה. עכ"ד. אולם יש לדחות שאין ראיה מדברי התורה לשמה והאגרות משה, משום שדף ריק הנועד לכתוב בו דברי תורה - נועד רק לכך. אין ראיה שמותר להניח מחשב על גבי ספר קודש, שהרי משתמשים במחשב לכל מיני דברים (ואף דברים אסורים רח"ל), ויש בו יותר בזיון. לגבי הנחת דבר על ספר קודש לצורך לימוד ראה משנה ברורה (סי' קנד ס"ק לא) פסקי תשובות (קנד, אותיות כג-כד) וגנזי קודש (ג, כד). הגר"א נבנצל שליט"א אמר לי בנידון שאלתנו שאין להקל להניח מחשב על גבי ספר קודש אף כאשר דברי תורה מוצגים על המסך. שאלתי את הרב אם ניתן להקל לצורך, כגון שאין לו מקום בשולחן? הרב השיב שימצא מקום אחר להניח [שוב מצאתי בספר אבני דרך (ח"י, עמ' 336) שהביא שהגר"א נבנצל כתב לו: "אם אי אפשר בלא זה - אולי מותר". ובספר מה טובו אהליך (עמ' תעג) הביא שהגר"א נבנצל ענה ש "נראה שאם זה צורך הלימוד יש מקום להקל]. הג"ר יעקב אריאל שליט"א אמר לי שניתן להקל במקרה שהדבר מועיל לו לצורך לימודו. ובספר אהל יעקב – כבוד וקדושת הספרים הביא דעות של גדולי הדור בנידון שאלתנו ורובם החמירו ויש שהקילו. בעמוד פו הביא את עיקרי הדעות בקצרה. יש לציין שהמהרש"ג (ח"ב, סי' עג אות ב) צידד להקל כשמניח אגרת חול באקראי בספרים שלנו הנדפסים שאין בהם קדושה כל כך, וכתב שאף אם יש לבעל נפש להחמיר בזה, אין לגעור במי שנוהג כך באקראי, כיון שאין בכך איסור מצד הדין. הערת הג"ר שלמה הירש שליט"א: "שלום הרב דניאל. לענ"ד פשוט שמה שהתירו כמה פוסקים לתת דבר חול על גבי ספר לצורך הלימוד היינו הלימוד באותו ספר כגון סמניה או עט ודף לכתוב ביאורים בזמן לימודו באותו הספר שמניח עליו, ודומה למניח אצבעו על הספר שמותר. אבל במניח מחשב על ספרים מפני שאין לו מקום ונח לו יותר ללמוד מהמחשב כך פשוט שאסור. ואפילו להגביה ספר אחד על ספר אחר נחלקו הפוסקים במ"ב שטו ל, אף שהוא צורך הלימוד, אבל בדבר חול אסור. ולפי זה אם נעזר במחשב להבין דבר שלומד באותו הספר שמניח עליו את המחשב יתכן שאפשר להקל אם אין לו דרך אחרת, ואפשר שבזה היקל הגר"א נבנצל כשאין לו אפשרות אחרת". כל טוב!