שלום הרב, שמי שרה חנה. האם לדעתך אני צריכה להוריד את השם השני שלי? חנה? קראו לי על שם דודה של אמא שלי שקראו לה חנה, מתוך כבוד אליה שלא היו לה ילדים כי הייתה עקרה. מאוד מפחדת שזה ישפיע עליי ולא אצליח להכנס להריון ???? אשמח למענה ??

שלום וברכה, אין שום חשש, ואין צורך כלל לשנות את השם. ההורים שלך לא קראו לך 'חנה' בלבד, אלא 'שרה חנה', כך שזה לא אותו שם של הדודה ובאופן הזה לכל הדעות אין שום חשש (אגרות משה ח"ב יו"ד קכב). ויש לך זכות להיקרא על שם מי שלא היו לה ילדים ויש בזה סגולה טובה (עי' עשה לך רב ח"ו סי' סט). תזכי בע"ה לילדים צדיקים כשמואל בנה של חנה! הרחבה: אף אם היה מקום לחשוש שיש מזל לא טוב להיקרא בשם של דודה שלך חנה, מכיוון שקראו לך 'שרה חנה', ולא חנה בלבד, אין שום חשש כלל, כמו שכתב בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב סי' קכב). וכן כתב בתשובות והנהגות (ח"ד רכח). אך לאמיתו של דבר יש לציין שאולי אין חשש כלל להיקרא על שם דודה שלך אפילו אם היית נקראת בשם 'חנה' בלבד, מכמה סיבות. נכתוב בקצרה ואחר כך נפרט: א. יש אומרים שאין חשש כלל להיקרא על שם אדם עם 'מזל לא טוב', כגון על שם אדם שמת צעיר. ב. יש מקום לומר שמי שלא זכה לילדים אינו דומה למי שמת צעיר ואינו נחשב שיש לו 'מזל לא טוב'. ג. יש אומרים שאם השם מופיע בתנ"ך, ובתנ"ך הוא שמו של אדם שלא היה לו מזל רע, אזי אין בעיה לקרוא לאדם בשם זה, אפילו כאשר קוראים את שמו על שם אדם שהיה לו מזל רע. ד. יש אומרים שאם האדם שקוראים על שמו היה צדיק, אזי אין חשש לקרוא על שמו אף שהיה לו מזל רע, ובנידון שלנו אם הדודה שלך חנה הייתה צדיקה אין חשש בכל אופן. ה. יש אומרים שאם ההורים קראו לילד על שם אדם עם מזל רע, והתכוונו לשם של צדיק שלא היה לו מזל רע, המזל הולך אחרי כוונת ההורים ואין שום חשש. נפרט יותר: א. כתב בשו"ת עשה לך רב (ח"ו סי' סט) שמעיקר הדין אין שום חשש להיקרא על שם אדם שהיה לו מזל רע, כגון שנפטר בגיל צעיר. אך סיים שמהיות טוב שכמה פוסקים כתבו לחשוש לזה וביניהם הגר"א, לכן כדאי להוסיף שם. עכת"ד. וכן הביא בספר קראי שמו (עמ' 136) בשם שו"ת תורת נתנאל (סי' כ) שאין חשש להיקרא על שם אדם שנפטר בגיל צעיר והוכיח שאין חשש מדברי רש"י על התנ"ך (דברי הימים א, פרק ג פסוק ו) ע"ש. אך נראה שרוב הפוסקים סברו שיש לחשוש לכתחילה ולהוסיף שם כאשר קוראים על שם אדם שנפטר בגיל צעיר רח"ל. ב. כתב בשו"ת אגרות משה (שם): "אך אלו שמתו קודם שהולידו בנים מסתבר שהוא מצד ריע מזליה לעונש ויש טעם להקפיד שלא לקרא תינוק בשמם. ולכן בעובדא זו שאחותו מתה בת כ"ח שנה אם מתה בלא בנים ודאי יש להקפיד שלא לקרא הבת הנולדה לו על שמה". למדנו מדבריו שלא כדאי לקרוא על שם אדם שלא היו לו ילדים. אך אפשר שכוונת האגרות משה דווקא למי שמת בגיל צעיר ללא ילדים, אך אם מת בגיל מבוגר ללא ילדים אפשר שאין זה נחשב שרע מזלו ואין מניעה לקרוא על שמו. וכך נראה מדברי הגרח"ק (כל משאלותיך עמ' קמ) שסבר שאין חשש לקרוא לילד על שם החזון איש זצ"ל, אף שהחזון איש לא היו לו חיים קלים ולא היו לו ילדים, משום שסוף סוף הוא ישב כל ימיו ולמד תורה. ג. בשו"ת אגרות משה (שם) הביא שנחלקו המהרש"ל והרמ"א אם יש חשש לקרוא על שם אדם שהיה לו מזל רע. המהרש"ל סבור שאין לקרוא בשם של מי שנהרג, ולכן כתב שנוהגים העולם לא לקרוא לילד בשם ישעיהו הנביא (אלא ישעיה) משום שישעיהו נהרג. ואילו הב"ש ביאר בדעת הרמ"א שאין חשש כזה, שהרי מבואר בדברי הרמ"א שאין מניעה לקרוא לילד בשם גדליה, אף שגדליה בן אחיקם נהרג. וכתב האגרות משה שהחתם סופר ביאר שאף הרמ"א יודה למהרש"ל שיש לחשוש, ורק שהיקל בשם גדליהו וכן בשם ישעיהו משום שמצינו שמות אלה בספר דברי הימים ממחלקות הלווים שהתייחסו על הדוכן "גדליהו השני וישעיהו השמיני", שהיו עוד לפני ישעיהו בן אמוץ וגדליהו בן אחיקם. לפי זה כתב בספר קראי שמו (עמ' 134) שכל שם שהוזכר בתנ"ך אצל אחד הצדיקים שלא הורע מזלו אין חשש לקרוא על שם אדם שנפטר צעיר בשם זה כדעת הרמ"א כפי שביארו החתם סופר. אך יותר נלענ"ד שאכן תהיה בעיה לדעת החתם סופר לקרוא על שם אדם עם מזל רע אף ששמו מובא כבר בתנ"ך, שלא כתב החתם סופר שאין חשש אלא כשקראו בשמות ישעיהו וגדליהו בסתם, שאז תולים שנקראו על שם ישעיהו הקדום יותר שלא היה לו מזל רע. אך כשקראו בשם וכוונו לשם אדם שנפטר צעיר יש לחשוש אף אם השם נמצא בתנ"ך. ד. כתב התשובות והנהגות (ח"ד סימן רכח): "ואם הנפטר שרוצים לקרוא על שמו היה צדיק, באמת אין לחשוש, אבל מי יודע מטמוניות דין שמים מי נחשב לצדיק, ועל כגון זה נאמר חמירא סכנתא מאיסורא, וראוי לחשוש". ולא כתב התשובות והנהגות מה מקורותיו. ואולי הבין כן בדעת הרמ"א שסבר שאין בעיה לקרוא בשם גדליהו. (וראה באגרות משה שם שלא קיבל פרשנות זאת בדעת הרמ"א). ה. כתב התשובות והנהגות (ח"ד סי' רכח): "רבינו הגאון רבי יעקב קנייבסקי זצ"ל היה מייעץ כשרצו לקרוא על שמו של מישהו שנפטר צעיר או חי ביסורים, שיקראוהו על שמו ויכוונו לשם צדיק מפורסם בעל אותו השם". עכ"ל. וכן כתב הסטייפלר בקריינא דאיגרתא (ח"ב קמט) וז"ל: בדבר שם על מי שנפטר לא עלינו בצעירותו, רגיל אני ליעץ כשהשם הוא אברהם, שהאב בשעת קריאת השם יתכוין שאם חס ושלום לא מוצלח שיהא נקרא על שם אדם פלוני, יהא שמו אברהם על שם אברהם אבינו או על שם הראב"ד וכו". עכ"ל. שוב שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א על כך ואמר לי שאין בעיה לקרוא על שם אשה עקרה. עוד שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א אם יש בעיה לקרוא על שם מישהו שנרצח שהיה לו שם אחד, וקראו למישהו על שמו אך עם שני שמות, ואמר שזה בסדר.