שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול האם בתפילה אישית זה בסדר שלשון התפילה יהיה בלשון של ביטחון? למשל לדבר עם בורא עולם שאני בוטחת בו שישמור ויציל וישגיח ? כלומר שלשון התפילה יהיה לא רק בלשון של בקשה וייחול אלא גם בלשון של ביטחון גמור בו שוודאי שהשם יציל וישמור. שאלתי השנייה לגבי נרות שבת: בד"כ התפילות האישיות שלי סמוכות להדלקת נרות שבת, כלומר לאחר שמדליקה ומברכת על הנרות. זה מרגיש לי כך הכי טבעי וטהור. נחשפתי לשתי דעות סותרות לגבי זה : שמותר ונהוג לעשות כך וזה גם קשור בשעת עת רצון. לעומת זאת, דעה אחרת שתפילה אישית לא מתאימה מטעם עונג שבת. אני קצת מבולבלת בעניין כי יש דעות לכאן ולכאן. תודה רבה ובעזרת השם ימים טובים ורגועים.

שלום ניתן להתפלל אף בלשון של בטחון. אך חשוב לזכור ולדעת מהו הבטחון ב-ה'. אביא את דברי החזון המפורסמים: ה"חזון איש" בספרו "אמונה ובטחון" (פ"ב) ביקר ביקורת קשה מה שאנשים מסוימים מבינים כ"בטחון", וז"ל: "טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים במושג 'בטחון'. שם בטחון המשמש למידה מהוללה ועיקרית בפי החסידים, נסתובבה במושג (של) חובה להאמין, בכל המקרה שפוגש האדם… ויש לפניו שני דרכים בעתיד, אחת טובה ולא השניה (טובה), כי בטח יהיה הטוב. ואם מסתפק וחושש על היפוך הטוב הוא מחוסר 'בטחון'. ואין הוראה זו ב'בטחון' נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה, אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי ה' וגמולותיו ית'? אבל ענין ה'בטחון' (באמת)… לזכור שאין המקרה אדוניה (שליט) לנו, ושאין מעצור לה' מלהושיעו… ולהשרות בקרבו (של האדם) את האמת הידועה כי אין כאן… מקרה, רק הכל מאתו ית' בין לטוב ובין למוטב (לרע)" עכ"ל. לפי הסברו מידת הבטחון איננה הבנה שכל אשר יקרה יהיה על אופן המוצלח והטוב לו באותה צורה כמו שהאדם מצפה שתקרה. הבטחון הוא לדעת שאין מקרה כלל, ושהכל בא לו מאת ה', והכל תחת השגחה. ואם ה' קבע שכך צריך להיות, יאמר "גם זו לטובה", אפילו אם זה לכאורה "רע" בעיני האדם. ולפי זה ניתן להתפלל בלשון בטחון שהקב"ה מנהל את עולמו ואנו יודעים שאין מקרה והכל יהיה לתכלית ולתועלת. תפילה לאחר הדלקת נרות. מדברי המשנה ברורה (סימן רסג סק"ב) שראוי שתתפלל האישה אחר שתגמור ההדלקה והברכה, שיתן לה הקב"ה בנים מאירים בתורה. ניתן ללמוד שבקשות רוחניות שהותרו בשבת.ואכן מדברי הראשית חכמה (שער הקדושה פרק יד אות לח) והשלחן ערוך הרב (סימן רפח סעיף ח) מבואר, שמותר להתפלל על דברים רוחניים בשבת. וכן דעת האדמו"ר ממונקאטש זצ"ל בספר דברי תורה חלק ד' (אות קז). וכן פסקו הגרי"ש אלישיב זצ"ל בספר אשרי האיש חלק אורח חיים חלק ב' (פרק ט סעיף לא-לד, וכן הוא בשמו בשו"ת ישא יוסף דלקמן) והגרש"ז אויערבאך זצ"ל בספר הליכות שלמה חלק א' (פרק יד סעיף יא). יהי רצון שכל תפילותייך יתקבלו לברכה ולרצון. יום טוב