ראיתי ברמ"א (סי' קלט סע' ד) שכתב שכאשר העולה לתורה מברך ברכה ראשונה יהפוך פניו לצד, שלא יהא נראה כמברך מתוך התורה. והוסיף הרמ"א: "ונראה לי דיהפוך פניו לצד שמאלו". המשנה ברורה (ס"ק יט) ביאר שהטעם לפנות לצד שמאל הוא שצד שמאל הוא ימין של הקדוש ברוך הוא העומד מולו. אולם המנהג שאני רואה הוא שהעולים לתורה מפנים ראשם לצד ימין? האם הם טועים?

שלום וברכה, הם לא טועים. נכון שכתבו הרמ"א והמשנה ברורה להפנות את הראש לצד שמאל. אך בספר מקור חיים (לרב יאיר בכרך בעל החוות יאיר, סימן קלט סעיף ד) כתב שלפי מה שנוהגים כיום שהעולה לתורה עומד לימין הבעל קורא יותר נוח שיהפוך פניו לימין, שאז מספיק שיצדד מעט. וכן כתב ערוך השולחן (קלט יג) שעדיף להפנות פניו לימין שהוא הצד החשוב יותר, ע"ש. וכן נהג הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך כמובא בספר הליכות שלמה (פרק יב הע' 68). יצוין שיש עוד שתי אפשרויות שאפשר לנהוג. המשנה ברורה (שם) כתב שיש אחרונים שכתבו שהפיכת פניו אינו נכון שמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא אלא על משהו אחר שהרי מסלק פניו מהספר, ולכן יותר טוב לעצום עיניו שלא להסתכל בספר תורה בשעת ברכה. ובביאור הלכה (קלט ד ד"ה ורואה) כתב שיש פוסקים שסוברים שיש עדיפות לגלול את הספר ואחר כך לברך. וכעין זה עושים הספרדים על פי האר"י ז"ל שמכסים את הכתב עם מפה ואז מברכים (בן איש חי תולדות ש"ש אות יח, כף החיים קלט כג, ילקוט יוסף קלט ה, הלכה ברורה קלט ז). לסיכום: ישנם חמישה מנהגים שונים איך נכון לעולה לתורה לנהוג לאחר שרואה את המקום שעתידים לקרוא, באופן שלא יראה כמברך מתוך הספר. כל המנהגים טובים, ולכולם יש בית אב בפוסקים: א. להפנות ראשו לשמאל (רמ"א שם). ב. להפנות ראשו לצד ימין (מקור חיים, ערוך השולחן, וכך נהג הגרש"ז אוירבך). ג. לעצום עיניו (המלצת המשנה ברורה שם). ד. לגלול את הספר ולברך (אחרונים המובאים בביאור הלכה שם). ה. מנהג הספרדים לכסות את הספר עם מפה (בן איש חי, כף החיים). כל זה בברכה לפני הקריאה, אך לאחר הקריאה העולה גולל את הספר ואז מברך כמבואר בשולחן ערוך שם.