שלום הרב לפני מספר חודשים ביקשתי מחבר שלי להפקיד אצלו בבנק 30,000 ש"ח, (מסיבות מסוימות לא רציתי להפקיד בחשבון בנק שלי). החבר הציע לי להכניס את הכסף לתוכנית חיסכון של הבנק כדי שהכסף בנתיים ירוויח, ואישרתי לו וכך היה. כעת אני רוצה למשוך חזרה את הכסף, אך התעוררנו לשאלה האם אין בכך שיחזיר לי יותר מהכסף שהבאתי לו בהתחלה (הרווחים מהתוכנית חיסכון) איסור ריבית. תודה רבה הרב.

שאלה טובה וחשובה. לכאורה יש כאן שאלה האם יש כאן שתי הלוואות או אחת. האם החבר שהפקיד בבנק לווה ממך כסף והלווה אותו לבנק או שהוא שליח שלך. ולעניין הריבית -האם צריך לעשות היתר עסקא בין הבנק לבעל החשבון או שגם צריך לעשות היתר עסקא נוסף בין החבר לבינך על מנת להעביר לו גם את הרווחים שהגיעו מההפקדה בבנק. כתוב ברמ"א: " אם שליח המלוה הלוה ללוה בריבית ועשה שטר על שם המלוה, הוה כאילו הלוה לו המלוה עצמו ואסור, אפילו עשה השליח בלא דעת משלחו, דהשטר עביד לה עיקר הלואה והוא נכתב על שם המלוה (מהרי"ק שורש י"ז). (יורה דעה הלכות ריבית סימן קס , טז) משמע מכאן שמי שכתוב בשטר ההלוואה הוא המלווה למרות שהכסף לא היה שלו. וממילא לפי זה אם נכתב בבנק שההלואה (פק"מ) הוא ע"ש החבר ממילא יש כאן שתי הלוואות. אמנם כתב בספר "ברית יהודה" (פרק ו הלכה כב ובהערה נה)שאם בעל המעות נתן לחבירו דווקא שיעשה בהם עיסקא אזי יש כאן יחסי פקדון בין החבר ובעל החשבון ולא הלוואה (בשונה אם הוא היה נותן לו את הכסף ואומר לו שיעשה בזה מה שהוא רוצה בתקופת הזמן הנ"ל) ואז כשבעל החשבון מקבל את המעות של העיסקא בחזרה קרן רווחים הוא יכול להעבירם לבעל המעות (החבר) גם ללא היתר עיסקא.