האם כמו בשלושת השבועות, גם ב י אב יש עניין לדחות דברים שזקוקים לסייעתא דשמיא מיוחדת?

שלום וברכה, כתב השולחן ערוך (תקנא א) שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, ויהודי שיש לו דין עם גוי, ישתמט ממנו, משום רוע המזל בחודש זה. גם בעשרה באב כדאי ליזהר מזה אם אפשר. לא ציינת באיזה נושא מדובר שצריך סייעתא דשמיא. מוזכר בהלכה לנסות לדחות דין עם גוי, כאמור. וכן מוזכר שיש מנהג לדחות ניתוחים מתוכננים אם אפשר (פסקי תשובות תקנא א בשם שערי הלכה ומנהג-ליובאויטש). אך לא כל דבר צריך לדחות. יש ליהודים סייעתא דשמיא גם בימים אלו. שנזכה לגאולה השלימה בקרוב! הרחבה: נחלקו הדעות עד מתי צריך ליזהר לא לעשות דין עם הגוי משום המזל: יש אומרים עד אחר תשעה באב (קרבן נתנאל תענית פ"ד סי' לב אות ה, ערוך השולחן תקנא יא). יש אומרים עד אחרי עשרה באב (בן איש חי דברים א). יש אומרים עד אחרי שבת נחמו (פסקי תשובות תקנא הע' 15 בשם כמה ספרים). יש אומרים עד אחרי ט"ו באב (יפה ללב המובא בכף החיים ס"ק ג, ועי' חתם סופר על השו"ע שם). יש אומרים עד ראש חודש אלול (מגן אברהם תקנא ב). וכתב המשנה ברורה (ס"ק ב): "עד ראש חודש אלול ועל כל פנים עד אחר ט' באב". ובחזון עובדיה (עמ' קסו) כתב: "וטוב להחמיר היכא דאפשר להשתמט גם ביום העשירי שבו נשרף רוב ההיכל". בהקשר של דברים שלא כדאי לעשות בחודש אב (כמו שמוזכר בגמרא שלא לעשות דין עם הגויים), אזכיר שתי שאלות ששאלו את הגר"ח קניבסקי (כל משאלותיך עמ' תקלא): שאלה: עושים צילום אחר טיפולים על המחלה, לראות אם עבר המחלה, וקבעו לראש חודש אב. אין בזה שום סיכון. האם לדחות לאחרי תשעה באב? תשובה: לא מסמני מילתא. שאלה: ניתוח קטארק תוך שלשת השבועות, ואם לא עתה זה יהיה באמצע הזמן והוא אומר שיעור, ויצטרך לבטל שיעורים בזה, האם שיעשה בג' שבועות? תשובה: זה סכנה. אי אפשר בג' שבועות. ע"כ תשובות הגרח"ק.