היי, אבא שלי נפטר לפני 3 שנים. מחר אנחנו מקיימים אזכרה ועולים לבין העלמין ועכשיו גיליתי שאני בהתחלה של וסת. מאוד חשוב לי להיות נוכחת האם יש היתר במצב כזה? ובמידה וכן האם יש משהו ספציפי שיש להימנע ממנו ליד הקבר? תודה

שלום וברכה, עדיף שלא לעלות לקבר. אך אם ייגרם לך עגמת נפש אם לא תעלי אז אפשר. בשורות טובות. מקורות והרחבה: כתב המשנה ברורה (פח ז) בשם החיי אדם שנשים לא יכנסו לבית הקברות עד שיטבלו. משמעות דבריו שגם כאשר כבר אינן בימי ראייתן, כל עוד שלא טבלו כהלכה אין להן להיכנס. ועי' ביביע אומר (ח"ד יו"ד לה אות ה) שרק בימי ראייתן יש להחמיר ולא בימי ליבונן, וציין שזה דלא כגשר החיים שכתב שאינן רשאות להיכנס כל עוד שלא טבלו כדין (ונראה שכך משמעות המ"ב כנ"ל). וכתב המהרש"ם בהגהותיו לארחות חיים החדש (סוף סימן פח) שפעם אחת באה אשה ממרחק לבקר אצל קברי הוריה, ופירסה נדה, והורה להתיר לה לבקר אצל קברי הוריה, וכמו שהתירו בימים הנוראים לעשות נחת רוח לנשים. וה"ה בזה, שיש לה צער ועגמת נפש אם לא תבקר בקברות הוריה (דבריו הובאו להלכה בילקוט יוסף לאשה ולבת פ"א הע' כג, ובפסקי תשובות פח הע' 76). ועי' בפסקי תשובות שם בשם שיעורי שבט הלוי שתעמוד ברחוק ארבע אמות מהקבר. וכן כתב הפני ברוך (לז ז) שבהקמת מצבה ויום הזכרון יש להתיר לנשים ללכת אפילו בימי ראייתן (ולא ציין שיעמדו רחוק ארבע אמות מהקבר). ושאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א אם יכולה בימי ראייתה לעלות לקבר לאזכרה אם מאד חשוב לה, ואמר לי שגם אם מאד חשוב לה עדיף שלא ללכת.