שלום הרב, היום רח מרחשוון עקב אילוץ של זמן לא התפללתי מוסף אך בצהריים כבר התפללתי במניין מנחה. האם מותר להתפלל מוסף לאחר מכן בהמשך היום? ואם כן עד איזו שעה?

שלום וברכה, אפשר להתפלל תפילת מוסף כל היום עד הערב. אמנם לאחר שבע שעות זמניות אף על פי שיצא נקרא פושע (שולחן ערוך רפו א). במקרה שהיה לך אילוץ ולא יכולת להתפלל בזמן אתה לא נקרא פושע (עי' גליון הש"ס ברכות כח: ד"ה ונקרא פושע, פסקי תשובות רפו ג). במקרה שאדם התאחר ולא התפלל מוסף, וכבר הגיע זמן מנחה יש לו להקדים לכתחילה תפילת מנחה. אך בציבור יתפללו מוסף לפני מנחה כדי שלא יבואו לחשוב שלכתחילה מתפללים מנחה לפני מוסף (שו"ע רפו ד, מ"ב קח טז, ומ"ב תרכ ב, מנוחת אהבה ח"ב ו טו וכך אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א). ויש אומרים שגם יחיד המתפלל יקדים מוסף למנחה (ערוך השולחן רפו טז ע"ש הטעם, כף החיים רפו לו שכן האר"י ז"ל ביאר על פי סוד מדוע מוסף קודם למנחה, פסקי תשובות רפו י). הרחבה: לגבי השאלה מה קודם מנחה או מוסף, עיקר דעת השולחן ערוך (שם) להקדים מנחה. כף החיים (שם) גם הבין בדעת השולחן ערוך שתפילת מנחה קודמת למוסף, אלא שפסק כף החיים כשיטה שתפילת מוסף קודמת, משום שכך סבר שנכון לפי האריז"ל. בדעת המשנה ברורה יש סתירה לכאורה: כתב המשנה ברורה (סימן קח ס"ק טז) שתפילת מנחה קודמת, וז"ל: "מי ששכח ולא התפלל שחרית ומוסף ונזכר במנחה יתפלל מנחה ואחריו מוסף ואחריו שחרית ואם התפלל מוסף קודם מנחה יצא". ואילו בסימן תרכ (סע' ב) כתב שתפילת מוסף קודמת וז"ל: "לכתחלה ראוי להיות זהיר להתחיל תפלת מוסף קודם שש שעות ומחצה על היום לפי שבשש ומחצה הוא זמן תפלת מנחה גדולה שהיא תדירה יותר מתפלת מוסף ומ"מ בדיעבד אם אירע שנתאחר תפלת מוסף עד חצי שבע או אחר שבע יש להתפלל מוסף קודם ואח"כ מנחה אם לא שכבר הגיע זמן מנחה קטנה". ראיתי שתירצו שבסימן תרכ המשנה ברורה דיבר על ציבור, ולכן כתב שיתפללו מוסף קודם, ואילו בסימן קח דיבר על יחיד ולכן כתב שיתפלל מנחה קודם (חילוק כזה בין ציבור ליחיד מופיע בשולחן ערוך סימן רפו ד). אך קצת קשה תירוץ זה משום שבלשון המשנה ברורה בסימן תרכ ב לא מוזכר שמדבר על רבים, ואדרבא הלשון הוא "נתאחר", שמשתמע לשון יחיד. למעשה אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א שיתפלל מנחה קודם. ושאלתי מה הדין אם זה בציבור, והשיב שבציבור יאמרו מוסף קודם. לגבי מוסף אחר השקיעה, ראה פסקי תשובות (רפו הע' 21) שלדעת קצות השולחן אפשר עד צאת הכוכבים, ולדעת המשנה ברורה שמנחה עד השקיעה, הוא הדין שמוסף עד השקיעה.