1. ראיתי באתר את זמן קבלת שבת ברמלה. הזמן מוקדם מזה של תל אביב. שמעתי שיש נוהגים ברמלה כמו בתל אביב. מה פשר ההבדל? 2. לפי איזה מקום יש להדליק נר שבת בגמזו?

שלום וברכה, לעיתים קרובות יישובים סמוכים זה לזה, שזמן כניסת השבת בהם כמעט זהה, נוהגים להדליק לפי זמן של מקום קרוב, שכן קשה לפרסם בלוחות את הזמן המדויק לכל יישוב בנפרד. לכן בגמזו ניתן להדליק לפי זמן של מקום סמוך, כגון: לוד, רמלה, או אזור בן־שמן–מודיעין. באופן כללי, הבדל של דקה לכאן או לכאן אינו קריטי, שכן ממילא לוחות הזמנים מוסיפים בדרך כלל לפחות כ־20 דקות לפני השקיעה (עי’ משנה ברורה סימן רסא ס”ק כג). לתוספת זו יש חשיבות גדולה לכתחילה — הן מצד מצוות תוספת מחול על הקודש, והן כדי להימנע מעשיית מלאכה סמוך לשבת ולהתרחק מן הספק. בנוסף, כך יוצאים ידי דעת רבי אליעזר ממיץ הסובר שיש להוסיף כשיעור רבע שעה לפני השקיעה (עי’ ביאור הלכה שם ד”ה מתחילת השקיעה). בשעת הדחק, מעיקר הדין די בתוספת של כשתי דקות קודם השקיעה (שער הציון רסא כא; אגרות משה או”ח א, צו), ויש אומרים שדי בארבע דקות (אבני נזר תצח בשם הגר”ז). הרחבה: בקונטרס הזכרונות ('הן זכרונן' יז הע' 1) הביאו שכשאירע שלא הדליקו נרות בזמן בבית החזון איש, הורה החזון איש להדליק אם עדיין לא שקעה החמה. ואף על פי שצריך תוספת שבת, כתב הגרח"ק שדי בתוספת משהו ואין צריך שיעור. ואף שכתב המשנה ברורה (רסא כב) שאין די בשיעור כל שהוא לתוספת שבת דין זה הוא לדעת רבינו תם ולא לנו שלא קיי"ל כרבינו תם. בכל אופן חשוב לציין שיש הרבה דעות ברגע המדוייק של השקיעה (נכוי הרים, גובה ועוד), וגם בדרך כלל הלוחות לא מציינים את השקיעה במיקום המדוייק של האדם או העיר, ולכן חשוב מאוד מה שכתבו כמה פוסקים להוסיף כ-5 דקות לפני השקיעה מסיבה זו (אלא אם כן האדם יודע בדיוק את השקיעה במקומו).