אם אני מחוץ לעיר בראש השנה עם קבוצה של שבעה גברים לצורך קירוב, האם אני פטור מתפילה במניין?

שלום וברכה, ראוי לטרוח ולהזמין עוד שלשה אנשים כדי שיהיה מניין לתפילות ראש השנה. אם כוונתך שיש עוד שבעה אנשים חוץ ממך, ובסך הכל אתם שמונה - ראוי גם לשלם כסף כדי להביא עוד שני אנשים להשלמת המניין (עי' שו"ע סי' נה סע' כא-כב). אם הדבר לא אפשרי אתם פטורים ממניין. יצוין שעדיף לתקוע לאחרים בשופר ולהתפלל ביחידות, מאשר להתפלל במניין ולאחרים לא יהיה בעל תוקע (הליכות שלמה ב יא). אך נראה שאם אין לכם שופר אתם חייבים ללכת למקום שיש שופר (עי' שו"ע סי' תקצה וסי' תרפה ז). הרחבה: כתב השולחן ערוך (נה כב): "אין כופין להשכיר להשלים מנין, כי אם בימים הנוראים, וכגון שאין חסרים כי אם אחד או שנים, אלא אם כן מנהג קבוע ומפורסם בעיר לכוף להשכיר אפילו בחסרון ג' או ד'. אם יש מנין מיושבי העיר, כופין לשכור חזן". וביאר המשנה ברורה (ס"ק ע): "ר"ל אם יש ח' או ט' אנשים יכולים לכוף אחד לחבירו שלא להשאר פה להתפלל ביחידות אבל אם מי מהן רוצה לילך למקום אחר שיש בה מנין אין יכולין לכופו כלל". דין זה מוזכר רק בימים נוראים. אך כל השנה לא כופים את בני העיר לדאוג שיהיה מנין. וביאר הגרש"ז אוירבך שאף שעל כל מצוה דרבנן חייב אדם להוציא מכספו כדי לקיימה, שונה חיוב תפילה בציבור שאין חיוב להוציא על זה ממון, וכמו שמצאנו לענין החיוב לטרוח אחרי מנין, שהגבילו חכמים את חיוב ההליכה רק עד ארבע מיל מלפניו ועד פחות ממיל מלאחריו (מובא במשנה אחרונה סי' נה אות קפא). [הערה נוספת: הזכרנו למעלה את דברי ההליכות שלמה (ב יא). נעתיק את לשונו: "מי שנמצאים בתחומו ציבור שאין בידם לתקוע, כגון חיילים במחנות צבא שאין להם שופר וכדומה, ובידו לילך לתקוע לפניהם, יעשה כן, אף אם יפסיד על ידי זה תפילה בציבור, כדי לזכות את הרבים בקיום המצוה". ובהערה שם מובא שהלכה זו נלקחה מהספר הצבא כהלכה, והטעים שם "שהיא מן התורה". נראה לענ"ד להוסיף שהוא הדין אם יכול לזכות אדם אחד בשמיעת שופר שעדיף מתפילה במניין, שעדיף לזכות את החבר בתקיעת שופר שהיא מהתורה. והלשון "לזכות את הרבים" היא לאו דוקא].