שלום רב מי שבירך על פטריות, ועל בשר וגבינה ברכת בורא פרי האדמה, האם יצא ידי חובה למעשה? אני שואל כי ראיתי שישנה מחלוקת מפורסמת אם יוצאים ידי חובה בדיעבד בברכת בפה"א על כמהין ופטריות וכן על בשר וגבינה. ראיתי בחזון עובדיה ועוד הרבה פוסקים נוקטים כך להלכה שלא יצא אפילו בדיעבד. אחרי העיון בדבריהם לא כך כך הבנתי למה סוף סוף יש קשר עקיף לאדמה לשני הדברים הנ"ל וכן רואים זאת בכמה מקומות בתורה ובפסיקת ההלכה. אמנם גבינה זה יוצא מתוך הבשר אז זה כבר קשר יותר רחוק אבל עדיין לכאורה היה צריך על כל פנים בבשר ופטריות לצאת ידי חובה בברכת האדמה ולא לחזור לברך מה עוד שכמדומני יש פוסקים הנוקטים כך ואם כן סב"ל.

שלום וברכה, ברכת הפטריות היא 'שהכל' מכיון שפטריות גדלות מלחלוחית הקרקע, אך אינן יונקות מהקרקע (ברכות מ: שו"ע רד א). מי שבירך ברכת 'האדמה' על פטריות יש אומרים שיצא ידי חובה בדיעבד כיון שסוף סוף הפטריות גדלות על הקרקע (ערוך השולחן רד ה, כף החיים רד ב). ויש אומרים שגם בדיעבד לא יצא ידי חובה אם בירך 'האדמה' על פטריות, שהרי פטריות אינן פרי, ונמצא ששיקר בברכתו (חזון עובדיה עמ' קנד, וחזר בו מדבריו בשו"ת יביע אומר ח"ח סי' כג אות כב ויחוה דעת ו יב שכתב שיוצא ידי חובה בדיעבד, ברכת ה' ח"ג עמ' פ"ח ה"ו עמ' קסד, וכך נראה דעת שבט הלוי ח"י סי' מב אות ג). למעשה אם בירך על פטריות האדמה נראה שנכון לצאת מהספק ולא לברך שהכל אלא יברך שהכל על משהו אחר. לגבי גבינה ובשר – אם בירך עליהם ברכת האדמה לא יצא ידי חובה (אמנם כתב כף החיים שם שבדיעבד אם בירך האדמה עליהם יצא ידי חובה מכיון שהם ניזונים מהקרקע, אך אין כן הסכמת הפוסקים, עי' חזון עובדיה ושבט הלוי שם). לגבי שאלתך שאתה לא מבין את הסברא שלא יצא ידי חובה אם בירך האדמה על פטריות – עי' בחזון עובדיה ובברכת ה' (שם) שמבארים באריכות. הרחבה: נשאל השבט הלוי (ח"ח רמח) אם כיום שנשתנה לגמרי אופן גידול צמח הפטריות, שמגדלים היום פטריות כשאר ירקות, והיינו שנזרעו ונקצרו על ידי בעלי המשק וגדולם מן הארץ כשאר ירקות אולי נשתנה ברכתם. והשיב שדבר פשוט שלא נשתנה ההלכה גם בזמן הזה וכמהין ופטריות פטורים שגם כיום הם לא יונקים מהקרקע ע"ש. ושאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א אם המברך על פטריות האדמה אם יוצא בדיעבד, והשיב שאולי כיום שמגדלים אותם בקרקע אז יוצא בדיעבד. ושאלתי אם בזמנם המברך על פטריות האדמה אם יוצא, והשיב שלא יוצא. עכ"ד.