הייתי בחתונה של חברה שלי, שניהם ממוצא ספרדי החתונה הייתה חתונה חרדית לכל דבר, הפרדה מוחלטת, החתן בחור ישיבה וכו’. אך הם עשו "חדר ייחוד פסול" יצאו משם אחרי זמן קצר והיא לא כיסתה את ראשה. רציתי לדעת האם קיים דבר כזה? הבנתי מהכלה שהם עשו חדר ייחוד כדי לאכול, לנוח ולהיות קצת ביחד ולא מתוך כוונה של חדר ייחוד. אני עומדת להנשא בקרוב בשעה טובה ומוצלחת וגם אני וחתני ממוצא ספרדי והיינו רוצים חדר ייחוד כדי להיות קצת בשקט ולהנות, אך אני רוצה לדעת את העניין הזה של חדר ייחוד פסול או חדר ייחוד בכלל לדעת הספרדים?

ראשית נבאר שבחתונה על פי ההלכה ישנם שני שלבים, שלב א'- קידושין והם נתינת הטבעת, ובשלב זה האישה נאסרת על בעלה ועל כל העולם. (עד שלב זה לא הייתה אסורה כאשת איש). שלב ב'- כניסה לחופה ובזה ניתרת לבעלה וזה נוסח בירכת האירוסין "ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות לנו" נחלקו הפוסקים מה היא חופה. השולחן ערוך כתב (אבן העזר סימן נה סעיף א): "שיביא אותה לתוך ביתו ויתייחד עמה ויפרישנה לו, ויחוד זה הוא נקרא כניסה לחופה, והוא הנקרא נשואין בכל מקום", הרמ"א (שם) כתב "י"א דחופה אינה יחוד, אלא כל שהביאה החתן לביתו לשם נשואין, וי"א שהחופה היא שפורסין סודר על ראשם בשעת הברכה, וי"א דחופת בתולה משיצאה בהינומא; ואלמנה, משנתייחדו, והמנהג פשוט עכשיו לקרות חופה מקום שמכניסים שם יריעה פרוסה על גבי כלונסות, ומכניסים תחתיה החתן והכלה ברבים, ומקדשה שם ומברכין שם ברכת ארוסין ונשואין, ואח"כ מוליכים אותם לבית ואוכלים ביחד במקום צנוע, וזהו החופה הנוהגת עכשיו". בילקוט יוסף כתב למעשה: "מנהג הספרדים שאין החתן והכלה מתייחדים אחר החופה אלא רק אחר סיום הסעודה בביתם ואין לבן תורה ספרדי לשנות ממנהג אבותיו". לעניין כיסוי ראש נחלקו האחרונים אם חייבת לכסות ראשה לאחר קידושין או רק לאחר חופה להלכה נהגו בנות ישראל לכסות ראשם רק לאחר חופה ולכן הספרדיות יכסו ראשם רק לאחר שיקחנה לביתו. (נחלקו האחרונים לעניין עדות אשכנז האם לכסות ראשם לאחר חדר הייחוד ואין כאן מקום להאריך בזה.) הרב אברהם זרביב.