מה הכוונה שצריך לאהוב אשה אהבה שאינה תלויה בדבר? הרי בחור לא מתחתן עם כל אחת, אלא עם מישהי שהוא בחר מתוך שהוא אוהב את תכונותיה והם מתאימים לו.

ראשית ההדרכה של חז"ל לאהוב אהבה שאינה תלויה בדבר נוגעת לא רק לאהבת אשה אלא לכל מושא האהבה. בעולם. כוונת חז"ל בדבריהם היא שאהבה אמיתית היא אהבה הנובעת לא מאגואיזים וחיפוש טובת הנאה אלא מקשר עצמי ומהתחברות לדבר שאינו נועד לתועלת זמנית של האדם, אלא משום שהדבר שאנו אוהבים הוא דבר שאנו אוהבים אותו מפני שאנו מרגישים שהוא חלק מאיתנו. השורש של כל האהבות זו האמונה שיש בורא אחד לעולם, יש מקור אחד לעולם שהוא ברא את הכל. בכל דבר מתגלה משהו מהנוכחות האלוקית. בכל דבר יש משהו מן הטוב האלוקי. מעבר למה שיצר הקב"ה את כל העולם הקב"ה גם יצר את העולם בצורה שיש חלקים בעולם שהם יכולים להיות קשורים ומרגישים חיבור בצורה מיוחדת. למשל הקב"ה יצר עולם שבו לא רק הוא שותף בבריאת האדם [כמו שהיה באדם הראשון] אלא יש שותפות של האדם בלידת האדם. מציאות אלקית זו גורמת לכך שהחיבה והאהבה שיש בין אמא לבנה יכולה להתגלות במערכת היחסים שיש בין אמא לבנה. כשאמא אהבת את בנה בגלל שהוא בנה אזי זאת אהבה שאינה תלויה בדבר. זו המציאת האלקית שהקב"ה עשה בעולם שנועדה כדי שנוציא לפועל את האהבה בדרך של אהבת אמא לבנה. כך גם אהבת איש לאשתו. איש פוגש אשה ומעורר אצלו תחושת שייכות וסימטיה גדולה לאשה מסוימת. הוא איש טוב והסימטיה נולדה כתוצאה מכך שהוא אדם טוב עם מידות מיחדות, האשה היא אשה טובה עם מידות מיוחדות, ונוצר חיבור בין הטוב של האיש לטוב של האשה, יש הרגשה אמיתית של חיבור והתאמה. מכך התחזק הקשר עד כדי רצון להתחתן ולהיות מחוברים בכל כוחות החיים גם בצדדים הכי טבעיים. התפיסה שלנו היא שהקב"ה יצר יצירה מיוחדת שנקראת איש ואשה. הקב"ה יצר זאת בדרך שהחיבור יוכל להתגלות בתחומים רבים. הקשר הוא יוצר הרגשה של השלמה והתאמה. זוהי אהבה שאינה תלויה בדבר. לא מדובר על כך שאדם עסוק בעצמו ומתוך דאגה ואינטרס זמני האדם מנצל מישהו. מדובר על אהבת אמת, כלומר על אהבה שבה האדם מוצא מרגוע ומרחב לנפש בחיבור עם מי שהוא אוהב. המרגוע נובע מכך שיש אחדות פנימית מופלאה בכל ההויה. האחדות הזו מתנוצצת המקומות שבהם האהבה צפה ועולה. ככל שנאהב כך יתגלה יותר הקב"ה בעולם שברא.