מה הבעיה אם החמץ באשפה שברשותי וביטלתי אותו, הלוא בנוסח הביטול מצוין גם: "שראיתיו ושלא ראיתיו", והלוא אשפה זה ביטול גמור, איש לא יבוא לאכול שם? כמו כן, מה לגבי פח אשפה בחצר שיש לו שער קטן בשביל עובדי הנקיון, האם יש הבדל ביחס וזהו כבר הפקר, הלוא עובדי הנקיון לא יבקשו רשות כשיבואו לפנות?

התקנה של חכמים היתה שלא להסתמך על הביטול אלא צריך להוציא בפועל את החמץ מהבית. הפקר בעלמא לא מועיל. לכן פח אשפה בבית לא מספיק. חכמים לא חילקו האם אתה מניח במקום שרגילים לקחת משם כל השנה אוכל לבין אם מניחים במקום שלא רגילים לקחת. אולם הרי אם זה בבית אדם יכול להחליט להוציא גם מפח אשפה. אם על ידי השימה בפח אשפה זה נהפך ללא ראוי לאכילת כלב אזי אין צורך להוציא. בנוגע לשימה בפח אשפה פרטי במקום שאנשי הפינוי מפנים אותו משם אין בכך פתרון משום שעדיין הדבר נשאר ברשותך. הדרך היחידה היא לפנות זאת לפח האשפה הציבורי שלא שייך בעלותית לאף אדם.