כידוע השירות ביחידות הקרביות קשה, ולחייל דתי עלולים להיות גם קשיים חברתיים. האם מפני כך רשאי המשרת בצבא לנטות לקולא בענייני הלכה?

להפך, דווקא בצבא יש להיזהר שלא לנטות לקולא. וכפי שציוותה התורה (דברים כג, י): "כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע". כלומר דווקא בצבא צריכים להיזהר יותר. כשהאדם יוצא מסביבתו הטבעית, הסייגים הרגילים שהציב לעצמו נעלמים ויש יותר חשש שייכשל, ולכן דווקא בצבא יש צורך להציב סייגים גדולים יותר. כמובן שבעת שהחייל עוסק בפעילות בטחונית, כל מה שקשור לפיקוח נפש וניצחון על האויב דוחה שבת ושאר מצוות. אבל בשאר הזמנים, וכמובן בעת שעוסקים באימונים, ראוי להקפיד ולדבוק ביתר שאת בשמירת התורה והמצוות.