כוחן של הברכות והקללות

גדול כוח השפעתן של הברכות מכוחן של הקללות | לברכתם של ההורים לילדיהם יש כוח השפעה גדול במיוחד | ראוי להורים להשתדל לברך את ילדיהם לקראת פטירתם | אסור מהתורה לקלל אדם שימות או יחלה או שיארע לו דבר רע אחר | מעיקר הדין מותר לאדם לקלל רשע שחטא נגדו | מפני הסכנה עדיף לא להשתמש בקללות | למרות שיש כוח בקללות להזיק, עדיף לאדם לא לחשוש מהן

מנהגי אמונות טפלות

אסור להאמין במסורות שאין בהן היגיון ולנהוג על פיהן | ישראל מצוּוים להפנות את אמונתם לתורה ולמצוות, שמרוממות את האדם לעשותו טוב וישר | האיסור לספור את ישראל אינו מנהג אלא מצווה מהתורה | רבים נוהגים לספור אנשים למניין או לטיול באמצעות אמירת פסוקים | מותר לעגל את הצד העליון של לוחות הברית | אין לחוש לדעת המחמירים ולהוציא בתוך כך לעז על הראשונים

נזקה של עין הרע

עין הרע מזיקה ברבדים גלויים ונסתרים | הנזק הגלוי נובע מאובדן האמון של האדם בעצמו | ברובד נסתר יותר, כשם שמחשבה שלילית של האדם על עצמו עלולה להזיק לגופו, כך היא יכולה להשפיע על זולתו ולהזיק לו | יותר ממה שבעל העין הרע מזיק לזולתו הוא מזיק לעצמו | מעלה גדולה לקיים מצוות בצנעה | אין עין הרע שולטת בזרעו של יוסף | מי שאינו מושפע לרעה מהסובבים אותו - אין להם יכולת להזיק לו בעין הרע

חגים נוכריים ותאריך לועזי

אסור ליהודי לחגוג חגים של דת זרה | אין ראוי לחגוג חגים אזרחיים שהיו בתחילתם חגים דתיים | למעשה, אין איסור כל זמן שהוא נחגג בלא אזכור דתי | כאשר קוראים לחגיגת תחילת השנה הלועזית "סילבסטר", החגיגה הופכת לאסורה | אסור ליהודים להניח עץ אשוח בביתם או במשרד או בחנות | ראוי לעולים מברית המועצות שחוגגים את הנובי גוד, לציינו כיום הודאה על שזכו לעלות לארץ ישראל | מנהג ישראל להשתמש בתאריך עברי שמבטא את האמונה בה' בורא העולם | בשעת הצורך מותר להשתמש בתאריך לועזי

הטוב, הרע והמצמיח

ה' ברא את העולם וכל אשר בו, כולל הרע והייסורים, כדי להיטיב | מבטו של האדם צר ומצומצם מכדי לראות את התמונה הגדולה | מתוך כך נוכל להתחזק באמונה שכל מה שעושה ה' הוא לטובה | על ידי קיומו של הרע יש לאדם בחירה חופשית | כשמתבוננים בעולם בעין טובה, מוצאים שהטוב מרובה מהרע | מכיוון שאין בתרגילי יוגה, מדיטציה ואומנויות לחימה שום פולחן אלילי, אין בהם איסור

תוכן הגילוי האלוקי

כל הגילויים האלוקיים לאבות עסקו בהקמת עם ישראל שיפרה וירבה ויירש את הארץ ויביא ברכה לכל העמים | אשרי החיילים הלוחמים בחירוף נפש ומגינים על העם והארץ | בני שבט לוי והכהנים השתתפו במלחמות ישראל | בהיותם בעלי תפקידים כלל־ישראליים, הם שימשו גם כחיל רבנות, חיל חינוך ומשטרה צבאית | כשם שמותר לברך בברכות המקובלות בכל שאר השפות, כך אפשר לברך בנַמַסטֶה

היחס לחוק הפוטר בני ישיבות מגיוס

מצווה גדולה מן התורה להציל אדם שנמצא בסכנה * כאשר מדובר בהצלת כלל ישראל, הרי שזו מלחמת מצווה מובהקת * מצוות כיבוש הארץ מחייבת אותנו לסכן נפשות בעבורה * מצוות תלמוד תורה אינה דוחה את מצוות הגיוס לצבא * החוק הנכון לפי התורה הוא שכל הגברים בישראל חייבים בשירות צבאי, ובכלל זה גם כל לומדי התורה * הדיון על קיום הממשלה הוא דיון מסוג אחר

גורלות, קלפי טארוט ו'קריאה בקפה'

השימוש בגורלות, בקלפי טארוט ובקריאה בקפה כדי לחזות עתידות או לגלות נסתרות אסור מהתורה * אין לנסות לדעת עתידות על ידי קסמים ותחבולות, צריך להתמודד עם בעיות בדרכים הטבעיות שנתן לנו ה' * אצל נביאי אמת מותר לדרוש עתידות, כי כל דבריהם אמת ונועדו להדריכנו בדרך התורה * חיילים במילואים ובסדיר צריכים לברך 'הגומל' לאחר כל תקופת לחימה

ניחוש עתידות האסור והמותר

העובר על איסור מנחש מבטל את מצוות עשה לנהוג בתמימות עם ה' * אסור להשתמש בניחוש ובכשפים גם כדי לקדם מטרות טובות * אצל נביאי אמת מותר לדרוש עתידות, כי כל דבריהם אמת ונועדו להדריכנו בדרך התורה * מותר להיעזר בשאלת פסוק מילד * עדיף שלא להשתמש בפתיחת ספר כדי לקבל החלטות, ובכלל זה גם שלא בשיטה המכונה 'גורל הגר"א'

מאמינים בני מאמינים

התכונה הבסיסית של אמונה קיימת אצל כל בני האדם, אלא שאצל ישראל היא מופיעה בעוצמה מוגברת שמדרבנת אותם להתקדמות נצחית ותיקון עולם; התכונות הנדרשות לקליטת אמונת ישראל והופעתן אצל אבות האומה; דרכו של אברהם אבינו אל האמונה; מידת החסד של אברהם כהמשך לתכונת האמונה הישראלית שגילה

האמונה הטבעית וסיבת הכפירה

האדם מטבעו מאמין * אם יבאר את האמונה באופן מוטעה, יעלו בדעתו קושיות * ככל שהאמונה תשתחרר מהביאורים המצומצמים שהספיקו לדורות הקודמים, כך תחזור האמונה לפעם בתודעת האנשים * מידת הענווה הכרחית לקליטת האמונה * כיוון שאמונת ישראל מתגלה בכל תחומי החיים, מצווה לבסס אותה בשלושה מעגלים שמקיפים את חיי האדם: בתודעה, ברגש ובכלל החיים

ההבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ בעבודת ה' ובהנהגתו

תיקון ליל הושענא רבא ישיבת הדרום תשפ"ה

תיקון ליל הושענא רבא ישיבת הדרום תשפ"ה

מדוע לאחר החג "יורדים" לחול המועד

חול המועד הוא חוליה מקשרת בין קדושת החג לימות החול * תפקידנו בימי חול המועד להתחזק בתורה ובשמחת החג * מכוח זה, אנו זוכים שוב ליום טוב שבסיום החג * הואיל ויש בהם צד של חול, על ידם נמשכת ומתגלה הקדושה בימות החול * בארץ ישראל, המנהג הרווח בקרב כל העדות הוא לא להניח תפילין

אומץ רוחם של חיילינו

הרצון לשלום עיוות את התפיסה הביטחונית ויצר את הקונספציה שהובילה לאסון * בשירות בצבא מקיימים החיילים שתי מצוות שכל אחת מהן שקולה כנגד כל המצוות: מלחמת מצווה של הצלת ישראל מיד צר ויישוב הארץ * אלו הן המצוות היחידות שמצווה להיכנס לסכנת נפשות למען קיומן * בולטים במיוחד בני הציבור הדתי־לאומי, שמובילים באחוזי ההתגייסות ליחידות הקרביות בסדיר ועוד יותר במילואים * על ידי קיום המצוות בארץ ישראל זוכים לחבר שמיים וארץ, ולהתחבר אל שניהם כאחד

לקראת שני ימים טובים ושבת

ייחודה של שמחת ראש השנה – מתוך רעדה ** אין להכין מהיום הראשון של ראש השנה ליום השני, עד צאת הכוכבים ** האם מותר להוציא מאכלים מהמקפיא ביום הראשון בעבור היום השני ** כיצד להכין עירוב תבשילין מערב ראש השנה לשבת, ומה טעם המצווה ** המצווה להניח עירוב תבשילין חלה על כל משפחה ** האם וכיצד מותר להתרחץ ביום טוב ובשבת ** האם מותר לשמוע קול שופר באמצעות מכשיר שמיעה, ומה יקרה כשיתפתח השתל הקוכליארי

מנהג אמירת סליחות

סליחות הוא מנהג שהחלו ישראל לנהוג בו מתקופת הגאונים, לפני יותר מאלף שנה; בסוף תקופת הראשונים נתקבל המנהג בקהילות הספרדים לומר סליחות בכל חודש אלול ועשרת ימי תשובה; באשכנז התקבל המנהג להתחיל לומר סליחות במוצאי השבת שלפני ראש השנה; הזמן המובחר לסליחות הוא באשמורת הבוקר; אומרים סליחות במניין, מפני שי"ג מידות רחמים הן דברים שבקדושה שצריך מניין כדי לאומרם; אומנם יש בסליחות משפטים שמתאימים לתקופת הגלות, אבל ניתן לאומרם מתוך הזדהות עם היהודים שסבלו בגלות, שאנחנו ממשיכיהם

פדיון שבויים

מצווה גדולה לפדות שבויים, והיא קודמת בחשיבותה לכל סוגי הצדקה השונים; אסור לשלם על פדיון שבויים מחיר מופקע; כל תשלום מופרז תמורת חטופים שלנו הוא כניעה שמסכנת את חיי כל היהודים בסיכון רב־מערכתי; בני משפחות חטופים צריכים לכבד את הציבור הגדול שאינו מוכן לקבל עסקאות כניעה; ראוי לציין למופת את משפחות החטופים שמצליחים להתעלות מעל צערן האיום ולחוש אחווה עם המשפחות השכולות

הניצוץ האלוקי בקרב הדתות השונות

מעל הדתות האליליות נמצאות הנצרות והאסלאם, והן קרובות יותר אל אור ה' * יש בהן חיסרון גדול, שאינן מכירות בתפקידם של ישראל לגלות את דבר ה' וברכתו לעולם, ובמקום זאת מתיימרות להחליפם תוך פגיעה ביהודים וביהדות * אין לבני נח איסור לעבוד עבודה זרה בשיתוף * גר החפץ להצטרף לישראל כדי להוסיף לישראל כוח לטובת כלל האנושות, אין בכך בגידה * צריך להקפיד שיהודי יהיה שותף בבישול מאכלים, כדי שלא יהיה איסור בישולי גויים

מרן הרב קוק על הדתות השונות

בכל דת ישנו ניצוץ אלוקי של מוסריות שמחיה אותה * גם לפי התפיסה האלילית, מעל האלילים ישנם ערכים של אמת וטוב * מצווה עלינו להתרחק במסירות נפש מכל שמץ עבודה זרה * בעזרת הפולחנים האליליים, שהתבצעו במקדשים ובבתים, בני אדם רבים נרתעו במידה מסוימת מלעשות רע * החזון הוא שכל דת תתנקה מכל פגמיה ותגלה את הדרך המיוחדת שלה בעבודת ה' ובהוספת ברכה לעולם

לשוב ליסודות

המלחמה הנוכחית מחייבת אותנו לשוב לעמדה היסודית שארץ ישראל ניתנה לעם ישראל מאת ה' , עלינו להבהיר לעולם כי אין מדובר בסכסוך שכנים בלבד אלא במלחמה של האסלאם נגד עם ישראל ותורתו ,ברכת כוהנים, כמו שאר הברכות שבתורה, יסודה שנזכה להצלחה ולברכה בדרך הטבע